ביטוח פנסיוני – המדריך המלא למעסיקים

הקדמה

• כל עובד שמלאו לו 21 ועובדת שמלאו לה 20 זכאים להפרשות לביטוח פנסיוני (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים)
• החל ממשכורת ינואר 2017, שיעור ההפרשות הוא 18.5%, מתוכן 6% על חשבון העובד והיתר על חשבון המעסיק
• עובדים בשירות המדינה וכן עובדים שחל עליהם הסדר מיטיב, זכאים לשיעורי הפרשות גבוהים יותר
• אם המעסיק מפר את חובתו בעניין הפרשות לביטוח פנסיוני, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה

בעקבות פרסום צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, החל משנת 2008 יש לבטח כל עובד בביטוח פנסיוני המתבצע באמצעות הפרשות, גם של העובד וגם של המעסיק, לביטוח הפנסיוני של העובד. בנוסף, המעסיק מחויב להפריש סכומים מסוימים לקרן פיצויי פיטורים של העובד.

• החל ממשכורת ינואר 2017, שיעור ההפרשות הוא 18.5% מהשכר, מתוכם 6% על חשבון העובד והיתר (12.5%) על חשבון המעסיק (6.5% הפרשות מעסיק לרכיב תגמולים ו-6% הפרשות מעסיק לרכיב פיצויים).
• עובדים בשירות המדינה זכאים לשיעורי הפרשות גבוהים יותר החל מיולי 2015.
• העובד זכאי לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני שבו הוא רוצה להיות מבוטח (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים).
• העובד זכאי לבחור את הגוף הספציפי שאליו יופרשו הכספים ושבו ינוהל הביטוח הפנסיוני.
• הפרשות החובה מחושבות על-פי הברוטו של שכר הבסיס של העובד (ללא שעות נוספות) או לפי השכר הממוצע במשק – לפי הנמוך מביניהם אלא אם בהסכם העבודה הוסכם כי ההפרשות יחושבו מתוך שכר גבוה יותר, למשל מתוך מלוא השכר. 
• עובד אינו רשאי לוותר על זכותו לביטוח פנסיוני (גם לא על תשלומים בדיעבד שלא שולמו) ואינו יכול למנוע את ניכוי החלק שלו בהפרשות מתוך השכר.
• במקומות עבודה שבהם חל על העובדים הסדר מיטיב בביטוח פנסיוני, המעסיק מחויב להפריש סכומים על-פי הסדר זה, אם תנאיו טובים יותר מהתנאים שנקבעו בצו ההרחבה.

מי זכאי?

• עובדים שכירים (גברים) החל מגיל 21 ועובדות שכירות החל מגיל 20.

• עובדים ועובדות שהגיעו לגיל פרישת חובה (גיל 67 לנשים ולגברים) וממשיכים/ות לעבוד, יהיו זכאים להפרשת תשלומים לביטוח פנסיוני בכל מקרה.
• עובדים ועובדות חדשים/ות שנקלטו לעבודה לאחר גיל פרישת חובה, יהיו זכאים להפרשות לביטוח הפנסיוני אם התקיים לפחות אחד משני התנאים הבאים:
  1. הם פוטרו או פרשו לפני גיל פרישת חובה.
  2. הם אינם מקבלים קצבה מלבד קצבאות וגמלאות של המוסד לביטוח לאומי.

• למידע על הפרשות לביטוח פנסיוני לעובדים בגיל הפרישה (65-62 לנשים לפי תאריך לידתן ו-67 לגברים) ובגיל פרישת חובה (67 לגברים ונשים) .

מאיזה מועד זכאי העובד להפרשות?

• במקרה שהעובד היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני שהתקבל לעבודה (והיה מבוטח בעת קבלתו לעבודה), הוא יהיה זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני כבר מיומו הראשון בעבודה, כלומר לא תחול עליו תקופת המתנה כלשהי לפני שיבוטח על-ידי מעסיקו.
  • לשון צו ההרחבה אינה מגדירה מיהו “עובד מבוטח בביטוח פנסיוני” והאם הכוונה רק לעובדים שיש להם ביטוח פנסיוני פעיל ערב מועד תחילת עבודתם, או גם עובדים שבעבר הפרישו להם לביטוח פנסיוני, אך ההפרשות השוטפות לביטוח הפנסיוני הופסקו למשך תקופה הפוגעת ברצף הזכויות, למשל, בכיסוי הביטוחי. מפסיקת בית הדין האזורי לעבודה משתמע שהכוונה למבוטח בביטוח פנסיוני פעיל. לפי פסיקה זו, עובד שבעבר היה מבוטח בביטוח פנסיוני אך ההפרשות השוטפות לביטוח הפנסיוני הופסקו למשך יותר מ-5 חודשים לפני שהתחיל לעבוד, מבלי שהעובד דאג לשמירה על רצף זכויותיו, נחשב לעובד שאינו מבוטח, שכן במועד תחילת עבודתו יש לו אמנם חיסכון פנסיוני אך הוא חסר כיסוי ביטוחי, ולכן יהיה זכאי לביטוח פנסיוני ממעסיקו רק כעבור 6 חודשים מתחילת העסקתו במקום העבודה. עם זאת חשוב להדגיש כי הסוגיה טרם נידונה בבית הדין הארצי או בבית המשפט העליון וטרם נקבעה הלכה מחייבת, ולפיכך ייתכן שבעתיד תאומץ פרשנות אחרת הקובעת חובה לערוך ביטוח מהיום הראשון גם למי שהיה מבוטח בעבר וקרן הפנסיה שלו אינה פעילה.
  • לפי צו ההרחבה, ההפרשות יתבצעו רטרואקטיבית רק לאחר השלמת 3 חודשי עבודה אצל המעסיק, או בתום שנת המס, לפי המועד המוקדם מביניהם (למרות שלשון צו ההרחבה מציינת “3 חודשי עבודה”, יתכן שהפרשנות היא שאת ההפרשות יש לבצע תוך 3 חודשים מתחילת העסקתו של העובד, שכן אחרת הרצף הביטוחי עשוי להיפסק).
  • עובד יכול להוכיח שיש לו ביטוח פנסיוני פעיל באמצעות הצגת הדוחות הרבעוניים האחרונים שקיבל מהחברה המנהלת את קרן הפנסיה או את ביטוח המנהלים שלו, והמציגים את ההפקדות השוטפות שבוצעו עבורו לביטוח הפנסיוני. כמו כן ניתן לפנות אל החברה המנהלת את הביטוח הפנסיוני ולבקש כי תשלח אישור על קיומו של ביטוח פנסיוני פעיל על שם העובד.
  • בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה על המעסיק חלה חובה לערוך בירור עם עובד חדש, בין בעל פה ובין בכתב, בדבר קיומו של הסדר פנסיוני קודם ולתעדו.
  • במקרה שהעובד הפסיק את עבודתו (מכל סיבה) לפני שהשלים 3 חודשי עבודה, קיימות שתי פרשנויות באשר לחובת המעסיק:
    • לפי פרשנות אחת, חובה על המעסיק לבצע הפרשות רטרואקטיביות לביטוח פנסיוני גם אם העובד הפסיק את עבודתו לפני שהשלים 3 חודשי עבודה (לפי סעיף 6(ה) לצו ההרחבה, הזכאות לביטוח היא מהיום הראשון לעבודה, ולא חלה על עובד כזה תקופת המתנה, רק מועד ההפרשות הראשון הוא מאוחר יותר).
    • פרשנות אחרת היא שהזכאות לביטוח פנסיוני באמצעות המעסיק מתחילה בפועל רק לאחר 3 חודשי עבודה (ולא לאחר 3 חודשים) ומוחלת רטרואקטיבית מהיום הראשון, כלומר, אם עובד לא השלים 3 חודשי עבודה, הוא אינו זכאי כלל לביטוח פנסיוני ממעסיקו. 
• במקרה שהעובד לא היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתו, הוא יהיה זכאי לביטוח הפנסיוני רק לאחר שחלפו 6 חודשים מהיום שהתחיל את עבודתו באותו מקום עבודה (כלומר, הוא אינו זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני בעבור 6 חודשים הראשונים מאז תחלית העסקתו).

• עובדים שהחלו לעבוד לפני גיל הזכאות (20 לעובדת ו-21 לעובד), תקופת העבודה שלפני הגעתם לגיל המזכה תילקח בחשבון לצורך חישוב תקופת ההמתנה של 6 חודשים.

• עובדים עשויים להיות זכאים לביטוח פנסיוני לפני המועד שנקבע בצו ההרחבה הכללי, אם נקבע כך בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בחוזה אישי שחל עליהם.

תהליך מימוש הזכות

• זכות זו אמורה להינתן אוטומטית על-ידי המעסיק:
  • אם לעובד לא היה ביטוח פנסיוני לפני תחילת ההעסקה, זכות זו תוענק לו לאחר 6 חודשים מתחילת ההעסקה.
  • אם לעובד היה ביטוח פנסיוני לפני תחילת ההעסקה, הוא יהיה זכאי לביטוח פנסיוני של המעסיק החדש מיומו הראשון להעסקה, כאשר הכספים בפועל יופרשו כעבור 3 חודשי עבודה (או עם סיום שנת המס – לפי המוקדם מביניהם), כולל הפרשות רטרואקטיביות מתחילת ההעסקה.
• על העובד להודיע למעסיק באיזה סוג ביטוח פנסיוני הוא מעוניין:
  • קרן פנסיה
  • ביטוח מנהלים
  • קופת גמל
• על העובד להודיע למעסיק באיזה גוף מוסדי (קופת גמל, קרן פנסיה או חברת ביטוח) מסוים הוא בוחר לניהול החיסכון, ושאליו יש להעביר את הכספים.
• על העובד למלא את הטפסים הנדרשים לצורך הצטרפות לביטוח הפנסיוני של הגוף המוסדי שבו בחר לנהל את הביטוח ולהחתים עליהם את המעסיק. ניתן להיעזר לשם כך בסוכן ביטוח או יועץ פנסיוני מטעם המעסיק או מטעם העובד.
• החל מ-01.11.2016 אם העובד לא הודיע למעסיק על הגוף שבו בחר לנהל את הביטוח הפנסיוני שלו, יהיה המעסיק חייב לערוך עבור העובד ביטוח פנסיוני באחת מקרנות הפנסיה שנבחרו כ”קרנות פנסיה נבחרות” ע”י משרד האוצר (קרנות אלה מעניקות דמי ניהול נמוכים מהממוצע ומתחייבות לאפשר את אותם דמי ניהול למשך 10 שנים) או בקופת גמל שנבחרה על ידו או ע”י ארגון העובדים במכרז.
• שימו לב – למעסיק אסור לגבות מהעובד תשלום כלשהו עבור הטיפול בביטוח הפנסיוני (כגון: “דמי פתיחת תיק וניהול”). כמו כן, גם הגוף המוסדי (קופת גמל, קרן פנסיה או חברת ביטוח) המנהל את הביטוח הפנסיוני אינו רשאי לגבות סכומי כסף מהעובד מלבד דמי ניהול (קיימת הגבלה על שיעור דמי הניהול המותר לגבייה).
• עוזרות בית ועובדים במשק בית – למידע על תהליך עריכת ביטוח פנסיוני לעוזרות בית ועובדים במשק הבית, ולאופן העברת התשלומים השוטפים לביטוח הפנסיוני שלהם .
• עובדים זרים –
  • מעסיקים של עובדים זרים שקופות הגמל אינן מאפשרות לבטח אותם בביטוח פנסיוני, יפקידו את כספי הביטוח הפנסיוני של העובד לתוכנית חיסכון ייעודית או פיקדון ייעודי, שישוחרר לטובת העובד עם סיום עבודתו. המעסיק יפריש רק את תגמולי המעסיק ואת רכיב הפיצויים (ללא תגמולי עובד). למידע נוסף ראו ביטוח פנסיוני לעובד זר.
  • מעסיקים של עובדים זרים בענף הבניין או בטכנולוגיה ייחודית וכן חברות הסיעוד המעסיקות עובדים זרים, צריכים להפקיד את כספי הביטוח הפנסיוני בקופת פיקדון נפרדת בבנק מזרחי טפחות. 
• עובדים פלסטינים –
  • עובדים פלסטינים המועסקים בישראל זכאים להפרשות עבור ביטוח פנסיוני בהתאם לצו ההרחבה הכללי או בהתאם להסכם הקיבוצי שחל עליהם, בדומה לעובדים ישראלים. המעסיק ישלם את חלקו ואת חלקו של העובד בביטוח הפנסיוני באמצעות אגף שירות למעסיקים ברשות האוכלוסין וההגירה.
  • מעסיקים של עובדים פלסטינים המתגוררים בישראל במסגרת איחוד משפחות נדרשים להפריש את כספי הביטוח הפנסיוני לקופת גמל כדין. אם לא נמצאה קופה שהסכימה לבטח את העובדים האלה, תחול הלכת “הביצוע בקירוב” (בדומה לעובדים זרים), לפיה בסיום יחסי העבודה ישלם המעסיק לעובדים אלה פיצוי בגובה ההפרשות שהיה על המעסיק להפריש. 

חובת המעסיק להעביר את הכספים לגוף הפנסיוני

• על המעסיק להעביר את הסכומים אל הגוף המוסדי המנהל את הביטוח הפנסיוני של העובד, בתוך 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת או בתוך 15 ימים מתום החודש שעבורו משולמים הכספים – לפי המוקדם מביניהם.
• איחור המחייב תשלום ריבית – אם המעסיק לא העביר את הכספים עד ה-15 לחודש, הוא עשוי להיות חייב בריבית פיגורים כלפי הגוף הפנסיוני. ריבית הפיגורים תיזקף גם על ריבית הפיגורים עצמה עד לסילוקו המלא של החוב דהיינו, ריבית דריבית. 
• איחור שיכול להיחשב כהלנת שכר – אם המעסיק לא העביר את הכספים תוך 31 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק (21 יום לאחר המועד שבו אי תשלום השכר נחשב הלנת שכר), ייחשב הדבר להלנת שכר עבור סכומים אלה (אפילו אם השכר עצמו שולם לעובד בזמן).

• החובה להעביר את הסכומים במועד שצוין חלה הן על הסכומים שהמעסיק ניכה משכר העובד והן על הסכומים שעל המעסיק להעביר לביטוח הפנסיוני מבלי לנכות משכר העובד (למשל חלקו של המעסיק בביטוח הפנסיוני, כולל תשלום רכיב הפיצויים).
• איחור שנחשב לעבירה פלילית – בנוסף, מעסיק שניכה משכר העובד את חלקו של העובד, ולא העביר סכומים אלה אל הגוף המוסדי בתוך 40 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק, מבצע עבירה פלילית והוא צפוי לעונש מאסר או קנס.

• יחד עם העברת התשלום לגוף הפנסיוני על המעסיק להעביר גם דיווח מקוון הכולל את פרטי ההפקדה.
• ניתן לבצע את הפקדות התשלומים ואת הדיווח עליהן באמצעות המסלקה הפנסיונית. 

הפרשות לביטוח פנסיוני עבור עובד שפוטר או התפטר

• עובד שהתפטר או עובד שפוטר, זכאי לביטוח פנסיוני עד לסיום עבודתו, כולל במהלך תקופת ההודעה המוקדמת.
• אם המעסיק ויתר על עבודתו של העובד במהלך התקופה המוקדמת והחליט לשלם לו חלף הודעה מוקדמת, הרי שמדובר בניתוק מיידי של יחסי עובד–מעביד, ובמקרה כזה העובד מפסיק לצבור זכויות סוציאליות, והוא אינו זכאי להפרשות לקופות גמל ולביטוח פנסיוני עבור תקופת ההודעה המוקדמת, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם העבודה או הסכם קיבוצי, או שקיים נוהג במקום העבודה לעניין זה.
• לאחר הפסקת עבודתו וסיום יחסי העבודה על המעסיק לדווח לגוף הפנסיוני על הפסקת ההפקדות ועל הסיבה לכך ולהודיע על מעמדם של כספי הפיצויים שהצטברו לזכות העובד ברכיב הפיצויים (אם העובד זכאי לפיצויים או לא).

הפרשות לביטוח פנסיוני בתקופת היעדרות של העובד מהעבודה

הפרשות לביטוח פנסיוני עבור עובדים שיצאו לחופשה

• סעיף 17 לחוק חופשה שנתית, קובע כי: “דמי חופשה, פדיון חופשה, ותמורת חופשה, דינם לכל דבר כדין שכר עבודה”.
• מכאן נובע כי גם עובד אשר יצא לחופשה שנתית וקיבל דמי חופשה, זכאי להמשך ההפקדות לחיסכון הפנסיוני במהלך תקופה זו.
• בגין רכיב פדיון החופשה – רכיב זה משתלם לאחר סיום יחסי העבודה ועל כן, על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, המעסיק אינו חייב לבצע הפרשות לביטוח פנסיוני מרכיב זה, אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים.
• אם מדובר ביציאה לחופשה ללא תשלום (חל”ת)- העובד אינו זכאי להמשך ההפקדות לחיסכון הפנסיוני במהלך תקופה זו.

הפרשות לביטוח פנסיוני בתקופת היעדרות עקב מחלה

• סעיף 7 לחוק דמי מחלה, קובע כי “דין דמי מחלה המשתלמים מאת מעסיק כדין שכר עבודה לכל דבר”.
• מכאן נובע כי עובד אשר חלה וקיבל דמי מחלה, זכאי שהמעסיק ימשיך להפקיד עבורו הפרשות לפנסיה במהלך התקופה בה הוא קיבל דמי מחלה.
• לאחר תום תקופת זכאותו של העובד לדמי מחלה, הוא אינו זכאי להמשך ההפקדות.

הפרשות לביטוח פנסיוני עבור עובדים שיצאו למילואים

• על המעסיק להמשיך ולהפריש את ההפרשות לביטוח הפנסיוני של עובד שיצא למילואים, ולנכות את חלקו של העובד עבור פרק הזמן ששירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והמשיך לעבוד.

הפרשות לביטוח פנסיוני עבור עובד/ת בחופשת לידה

• המעסיק חייב להמשיך להפריש את ההפרשות החודשיות לביטוח הפנסיוני של העובד/ת גם בעת חופשת הלידה, אולם רק עבור החלק של החופשה שעבורו משולמים לעובד/ת דמי לידה.

הפרשות לביטוח פנסיוני בתקופה של שמירת היריון

• עובדת זכאית להמשך הפרשות המעסיק לביטוח הפנסיוני גם בתקופת שמירת ההיריון, אם היא עומדת בתנאי הזכאות. 

הפרשות לביטוח פנסיוני במהלך תקופת היעדרות בשל תאונת עבודה

• בחוק אין חובה על המעסיק להמשיך ולהפריש הפרשות לפנסיה בתקופת היעדרותם של העובדים בשל תאונת עבודה. חובה זו תחול אם הצדדים הסכימו לכך בהסכם העבודה האישי, או שקיימת הוראה כזו בהסכם הקיבוצי שחל על העובדים.
• עם זאת:
  • בפסק הדין האזורי תעא (ת”א) 3488-07 נפסק כי מעסיק חייב להמשיך ולהפריש את חלקו בקרן הפנסיה עבור התקופה שבה העובד נעדר מהעבודה בשל תאונת עבודה, כל זמן שממשיכים להתקיים בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק, ובלבד שלא קיימת הסכמה אחרת בין הצדדים.
  • בפסק הדין האזורי סעש (נצ’) 2420-10-13 נפסק כי היות שהיעדרותו של העובד בשל תאונת העבודה הייתה לתקופה ממושכת מאוד (למשך כשנתיים) ולאחריה לא חזר העובד לעבודתו מייד, לא חלה על המעסיק חובה להפריש לביטוח פנסיוני בתקופה שבה נעדר העובד בשל תאונת העבודה.
• פסקי הדין של בית הדין האזורי לעבודה הם פסקי דין מנחים בלבד, ונכון למאי 2019 טרם התקבל פסק דין מחייב של בית הדין הארצי בסוגיה זו.

הפסקת תשלומים

• כאשר מעסיק מפסיק להעביר תשלום עבור עובד מסוים, עליו לדווח לגוף הפנסיוני על ההפסקה ולפרט את הסיבה להפסקה.
• אם הסיבה להפסקת התשלומים היא סיום יחסי עבודה, אזי על המעסיק להודיע לגוף הפנסיוני מה מעמדם של הכספים שהצטברו ברכיב פיצויי הפיטורים (אם העובד זכאי לפיצויים או לא). למידע נוסף 
• בכל מקרה שהמעסיק מפסיק להעביר תשלום עבור עובד מסוים, עליו לדווח לגוף הפנסיוני על ההפסקה ולפרט את הסיבה להפסקה.

הפרת חובת המעסיק

• במקרה שהמעסיק מפר את הזכות, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
• כמו כן ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה ולתבוע מהמעסיק, רטרואקטיבית, את חלקו של המעסיק בסכומים שהיה עליו להעביר לגוף המוסדי (החל משנת 2017 – 12.5% מהשכר: 6.5% עבור חלקו של המעסיק בתגמולים ו-6% על חשבון רכיב הפיצויים) ואת הנזקים האחרים שנגרמו כתוצאה מהתנערות המעסיק מחובתו. למידע אודות אופן הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה 

• אם המעסיק ניכה את חלקו של העובד בהפרשות מתוך השכר, אך עיכב או לא העביר כלל את התשלומים אל הגוף המוסדי שבו מתנהל החשבון הפנסיוני של העובד, הוא עשוי להיחשב כמי שמבצע הלנת שכר ואף עבירה פלילית, וניתן להטיל עליו פיצויי הלנת שכר או עונשי מאסר או קנס.
• למידע נוסף

שיעורי ההפרשות משכר העובד

השכר שממנו מחושבות ההפרשות לביטוח פנסיוני

• השכר שממנו יש להפריש לביטוח הפנסיוני הוא השכר הבסיסי של העובד (ברוטו), המורכב מרכיבי השכר הבאים בלבד:
  • שכר יסוד (כולל דמי מחלה, תשלום דמי חופשה ודמי חגים)
  • תוספות קבועות, כגון: תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית, תוספת מקצועית וכל תוספת אחרת קבועה שאינה מותנית בתנאי או גורם מיוחד
  • עמלות (במקרה ששכרו של העובד מורכב מבסיס + עמלות)
  • כל תוספת או רכיב שכר שהעובד והמעסיק הסכימו כי גם מתוכו יחושבו ההפרשות לביטוח הפנסיוני

• עובדים שחלים עליהם הסדרים פנסיוניים ספציפיים מכוח הסכמי עבודה אישיים או קיבוציים, יהיו זכאים להפרשות לביטוח פנסיוני לפי הסדרים אלה (גם אם הם לא כוללים את רכיבי השכר שפורטו לעיל), כל עוד הסדרים הללו מיטיבים עם העובד בהשוואה להסדר הכללי שחל על כל העובדים במשק.
  • אם גובה ההפרשות לפי ההסדרים הספציפיים נמוך מגובה ההפרשות לפי ההסדר הכללי שחל על כלל העובדים במשק, יש לבצע את ההפרשות לפי ההסדר הכללי, שנחשב למיטיב עם העובדים.

עובדים שאינם בשירות המדינה

• עובד רשאי לבקש ממעסיקו להגדיל את החלק של העובד בהפרשות מעבר לשיעור ההפרשות המפורט בטבלה לעיל. למידע נוסף ראו הגדלת הפרשות העובד לביטוח פנסיוני.

עובדים בשירות המדינה

• עובדים בשירות המדינה זכאים לשיעורי הפרשות גבוהים יותר החל מ-01.07.2015:
• עובדים המבוטחים בביטוח מנהלים – תגמולי המעסיק ותגמולי העובד יוגדלו ב-0.5% כל אחד, ובכל מקרה תגמולי המעסיק לא יעלו על 7.5% ותגמולי העובד לא יעלו על 7%. (על העובדים להגיש בקשה ליחידת משאבי אנוש במקום העבודה ולעדכן את חברת הביטוח על העלאת ההפרשות).
• עובדים המבוטחים בקרן פנסיה ובקופת גמל – תגמולי מעסיק – 7.5%, ותגמולי עובד – 7%.
  • שיעורי ההפרשות של עובדים המועסקים במסגרת הסכם קיבוצי (“דירוג דרגה”) יועלו באופן אוטומטי.
  • שיעורי ההפרשות של עובדים המועסקים בחוזה אישי יועלו רק אם יגישו בקשה ליחידת משאבי אנוש במקום עבודתם.
• עבור עובד בפנסיה תקציבית שבחר בהסדר חליפי, יעמדו הפרשות העובד על 6.5% והפרשות המעסיק על 7.5%.
• למידע נוסף (כולל הטפסים שיש למלא) ראו חוזר החשב הכללי של משרד האוצר מיום 14.07.2015.

הפרשות לפיצויי פיטורים

• הפרשות המעסיק לפיצויים (בשיעורים שפורטו בטבלה לעיל) משמשות לתשלום פיצויי פיטורים.
• מעסיק המפריש פיצויי פיטורים בסכומים המפורטים בטבלה או בשיעורים גבוהים יותר, יהיה רשאי לשלם השלמת פיצויי פיטורים עד ל-8.33% (1/12 מהשכר החודשי) ישירות לקופת גמל לקצבה, כלומר: להוסיף 2.33% על 6% שהוא מפריש מדי חודש.
• במקרה שהמעסיק מעוניין להחיל גם על השלמת הפיצויים את הפטור מתשלום פיצויי פיטורים, כלומר להפריש מדי חודש 8.33% מהשכר לרכיב הפיצויים, עליו להודיע על כך בכתב לקופה עם העתק לעובד כי בחר לעשות כן.

משיכת כספי הפיצויים במקרה של פיטורים

• במקרה שחלק מכספי הפיצויים (או כולם) הופרשו לקרן פיצויים או לקרן הפנסיה על-ידי המעסיק, והעובד פוטר, הרי שפיצויי הפיטורים לא ישולמו על-ידי המעסיק אלא על-ידי חברת הביטוח או הקרן שאליה הופרשו הכספים. אם הופרשו רק חלק מהפיצויים לקרן, על המעסיק לשלם את ההפרש ישירות לעובד. למידע נוסף ראו פיצויי פיטורים.
• במקרה שהעובד אינו מושך את הכספים, מצטרפים כספים אלה לכספי החיסכון הפנסיוני, ומגדילים את גודל הקצבה החודשית שהעובד יקבל עם פרישתו לגמלאות. משיכה של כספי הפיצויים מתוך קרן הפנסיה או מקופת הגמל מקטינה את גודל הקצבה החודשית שהעובד יקבל לאחר פרישתו לגמלאות בכשליש.

משיכת כספי הפיצויים במקרה של התפטרות

• במקרה של התפטרות, העובד רשאי למשוך את כספי הפיצויים שהופרשו לביטוח הפנסיוני (במגבלות מסוימות המפורטות בהמשך), והמעסיק לא יצטרך להשלים סכום כלשהו (מלבד במקרים שמדובר בהתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים, שבהם חובה על המעסיק להשלים את הפיצויים כאילו מדובר בפיטורים).
• המעסיק אינו רשאי לקבל את הכספים הללו בחזרה, גם אם העובד התפטר מעבודתו (מלבד מקרים שבהם העובד משך את הכספים לפני שהתרחש אירוע מזכה, כמו: פרישה לגמלאות, נכות או מוות או מקרים שבית המשפט שלל את זכאותו לכספים).

הגבלות על שחרור הכספים לאחר סיום העסקת העובד

• קיימות מספר הגבלות על משיכת הכספים מהביטוח הפנסיוני, ובמקרים מסוימים רשאי מעסיק לדרוש את הכספים הללו בחזרה.
• למידע על ההגבלות למשיכת הכספים ראו משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני (סעיף “הגבלות על שחרור הכספים לאחר סיום העסקת העובד“).
• למידע על החזרת הכספים למעסיק ראו משיכת כספים מקופת גמל לפיצויים על ידי המעסיק.

הסדר מיטיב

• ישנם ענפים שחל עליהם הסכם קיבוצי או צו הרחבה הקובעים הסדרי פנסיה ספציפיים שאינם זהים לאלו שקבועים בצו ההרחבה (בדרך כלל מדובר בתנאים טובים יותר מנקודת מבטו של העובד בהשוואה לקבוע בצו ההרחבה של פנסיית החובה).
• כמו כן ישנם מקומות עבודה שבהם יש הסכמי עבודה אישיים בין המעסיק לעובדים שבהם נקבעו הסדרים ספציפיים לגבי הפרשות לביטוח הפנסיוני, השונים מאלו שנקבעו בצו ההרחבה.
• הסכמים אלה נקראים “הסדר מיטיב”, והכלל הוא שבמקרים אלה המעסיק חייב להפריש בהתאם להסדר המיטיב ולא לפי צו ההרחבה.
• עם זאת במקרים מסוימים שבהם תנאי “ההסכם המיטיב” אינם טובים מתנאי צו ההרחבה, יש לנהוג לפי צו ההרחבה.
• עובד שעבר ממקום עבודה שבו היה “הסדר מיטיב” למקום עבודה שבו אין הסדר מיטיב, אינו זכאי להסדר מיטיב במקום עבודתו החדש. מעסיקו החדש יהיה מחויב לבצע את ההפרשות לביטוח הפנסיוני בהתאם לצו ההרחבה כפי שמפורט בדף זה.

• למידע נוסף ראו הסדר מיטיב בביטוח פנסיוני.

זיכוי ממס הכנסה בגין הפרשות העובד לביטוח הפנסיוני

• עובד זכאי לזיכוי ממס הכנסה בגין ההפרשות לביטוח פנסיוני (שנוכו משכרו) עבור הפרשות שלא עולות על 7% מהשכר ושאינן עולות על 7,896 ₪ בשנה (בממוצע 658 ₪ לחודש) נכון לשנת 2023 (7,308 ₪ לשנה או 609 ₪ לחודש בשנת 2022).
• גובה הזיכוי הוא 35% מסך ההפרשות.
• למידע נוסף ראו זיכוי ממס הכנסה בגין הפרשות לביטוח פנסיוני.

פטור ממס הכנסה על הפרשות המעסיק (תגמולים ואובדן כושר עבודה) לביטוח הפנסיוני

• הפרשות המעסיק לביטוח הפנסיוני (רכיב התגמולים של המעסיק, וכן סכומים שהוא מפריש לביטוח אובדן כושר עבודה) עד תקרה של 2,226 ₪ ושאינן עולות על 7.5% משכרו של העובד, אינן נחשבות להכנסה של העובד לצרכי מס הכנסה, למרות שמדובר בהטבה שמקבל העובד ממעסיקו. לפיכך העובד פטור מתשלום מס הכנסה עבורן.
• אם הפרשות המעסיק לתגמולים ולאובדן כושר עבודה עולות על 2,226 ₪ או על 7.5% מהשכר של העובד, ייחשבו הסכומים שמעבר לתקרה או מעל 7.5% מהשכר כהכנסה שחייבת במס, וינוכה מהם מס הכנסה על פי מדרגת המס הרלוונטית לשכרו של העובד.
• למידע נוסף ראו פטור ממס הכנסה על הפרשות המעסיק לביטוח פנסיוני ולביטוח אובדן כושר עבודה.

שמירה על רצף זכויות

• מכיוון שהמעסיק מעביר בפועל את הכספים לביטוח הפנסיוני רק לאחר מספר חודשי עבודה (גם במקרה של עובד שכבר מבוטח בביטוח פנסיוני), עלול העובד לאבד את זכויות הוותק שלו בשל תקופת העבודה ההתחלתית שבה לא בוצעו הפרשות בפועל.
• לפיכך, עובד שהתחיל עבודה חדשה והיה לו לפני כן ביטוח פנסיוני, יכול לשמור על רצף הזכויות שלו באמצעות הסדר ריסק או הפקדות עצמאיות, וזאת עד לתחילת ההפקדות בפועל של המעסיק.
• למידע נוסף ראו:
  • שמירה על רצף זכויות פנסיוניות לעובד המתחיל עבודה חדשה.
  • שמירת זכויות פנסיוניות במהלך הפסקת עבודה.

עיקול כספים שהופקדו לרכיב הפיצויים בביטוח הפנסיוני

• כספים המופקדים לביטוח הפנסיוני מוגנים מפני הטלת עיקול, כלומר לא ניתן לעקל אותם כל עוד הם נמצאים בקופה ולא נמשכו ממנה.
• אם מושך העובד את הכספים שהצטברו ברכיב הפיצויים (ולא משאיר אותם בחיסכון הפנסיוני כדי שיגדילו את קצבת הפנסיה החודשית שלו לאחר שיגיע לגיל פרישה מעבודה), ניתן יהיה לעקל אותם.
• כאשר יגיע העובד לגיל פרישה מעבודה ויקבל קצבת פנסיה חודשית, ניתן יהיה לעקל חלק מהקצבה שתשולם לו מדי חודש בתנאי שיישאר בידו מדי חודש סכום מינימלי הקבוע בחוק.
• למידע נוסף ראו עיקול כספי פנסיה, כספי פיצויי פיטורים וכספים אחרים שהופקדו לקופת גמל.

חשוב לדעת

• ביולי 2016 משרד האוצר החל במהלך לאיחוד קרנות פנסיה חדשות (פעילות ולא פעילות) הרשומות על שם אותו עמית. לפרטים נוספים, ראו שאלות ותשובות בנושא באתר פעמונים.
• מי שלא יודע אם או היכן מתנהל עבורו חיסכון פנסיוני, יכול לברר זאת באתר הר הכסף של משרד האוצר.
• כמו כן, ניתן לקבל מידע אישי על חשבונות פנסיוניים וקרנות השתלמות באמצעות המסלקה הפנסיונית.