תשלום עבור שירות מילואים

כל מי שמשרתים במילואים זכאים לתגמול מהמוסד לביטוח לאומי.

מי זכאי?

• כל מי שנקראו לשירות מילואים פעיל, כולל בצו חריג (כגון צו 8) ומי ששירתו שירות חד-יומי או חצי יומי.
• מי שנקראו לאימון על-פי חוק שירות עבודה בשעת-חירום, תשכ”ז-1967 (מל”ח).
• בני נוער עובדים שהשתתפו בפעילות בחינוך קדם-צבאי (גדנ”ע) זכאים לתשלום תגמול בהתאם.

מי לא זכאי?

• שוטרים, סוהרים ואנשי משמר הכנסת לא מקבלים תגמול על שירות מילואים מהמוסד לביטוח לאומי, אלא ממשרד האוצר.

סכום התגמול

שיעורי מקסימום ומינימום של התגמול

• מינימום התגמול עבור יום מילואים הוא 222.27 ₪ ועבור חודש מילואים – 6,668 ₪ (נכון לשנת 2024).
• מקסימום התגמול עבור יום מילואים הוא 1,634.33 ₪ ועבור חודש מילואים – 49,030 ₪ (נכון לשנת 2024).
• לבירור שיעורי המינימום והמקסימום של התגמול בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
• התגמול המשולם עבור שירות מילואים פעיל חצי יומי (שמ”פ חצי יומי) הוא מחצית מהתגמול המשולם עבור יום מילואים רגיל.

אופן חישוב התגמול

• שיעור התגמול ליום יחושב באופן הבא:
  • לשכירים – שכר הברוטו החייב בדמי ביטוח ב-3 החודשים שקדמו לחודש שבו החל שירות המילואים, מחולק ב-90, ובכל מקרה לא פחות מהמינימום ולא יותר מהמקסימום.
  • לעצמאים – ההכנסה החייבת בדמי ביטוח ב-3 החודשים שקדמו לחודש שבו החל שירות המילואים, בתוספת 25%, מחולקת ב-90, ובכל מקרה לא פחות מהמינימום ולא יותר מהמקסימום.
  • לעובדים שהם עצמאים וגם שכירים – צירוף של שני החישובים (הכנסתם כעצמאים החייבת בדמי ביטוח בתוספת 25% + שכר הברוטו החייב בדמי ביטוח ב-3 החודשים שקדמו לשירות המילואים, מחולקים ב-90), ובכל מקרה לא פחות מהמינימום ולא יותר מהמקסימום.
• בחישוב יילקחו בחשבון גם דמי מחלה, דמי לידה, תמורת חופשה, תגמולי מילואים, דמי אבטלה ודמי פגיעה לנפגע עבודה.
• בשירות רצוף של 7 ימי מילואים או כפולות של 7 ימים, שיעור התגמול ליום יוכפל במספר ימי המילואים.
• בשירות רצוף של 6 ימים, או מספר ימים שלאחר חלוקתו ב-7 תישאר יתרה של 6 (13 ימים, 20 ימים, 27 ימים וכו’), התגמול עבור 6 הימים יחושב כמו תגמול עבור 7 ימים.
• בשירות רצוף של 5 ימים, או מספר ימים שלאחר חלוקתו ב-7 תישאר יתרה של 5 (12 ימים, 19 ימים, 26 ימים וכו’), התגמול עבור 5 הימים יחושב כמו תגמול עבור 7 ימים.
• בשירות רצוף של 1 עד 4 ימים, או מספר ימים שלאחר חלוקתו ב-7 תישאר יתרה של 1 עד 4 ימים, התגמול לימים הבודדים יחושב עבור מספר הימים כפול 1.4:
  • יום אחד יחושב כמו 1.4 ימים
  • 2 ימים יחושבו כמו 2.8 ימים
  • 3 ימים יחושבו כמו 4.2 ימים
  • 4 ימים יחושבו כמו 5.6 ימים
    
    

עובדים שהכנסתם מהעבודה עלתה

• החל מ-01.01.2022, לשכירים ועצמאים שהייתה עלייה בשכרם/בהכנסתם התגמול יחושב לפי הסכום הגבוה יותר, במקרים הבאים:
  • שכירים ששכרם החודשי הועלה למשך לפחות 3 חודשים רצופים החל מהחודש שבו שירתו במילואים או באחד מ-3 החודשים שקדמו לו, והעלייה הייתה בשיעור 20% לפחות משכרם הקודם או מ-6,668 ₪ (לפי הגבוה מביניהם).
  • עצמאים ששירתו במילואים ברבעון הראשון של שנת המס והכנסתם החודשית הממוצעת לולא שירתו במילואים הייתה גבוהה ב-20% לפחות מההכנסה החודשית הממוצעת בשנת המס הקודמת או מ-6,668 ₪ (לפי הגבוה מביניהם).
  • מי ששירתו במילואים אחרי הרבעון הראשון של שנת המס והחלו להיות עובדים עצמאים בחודש השירות או במהלך 3 החודשים שקדמו לו והכנסתם החודשית הממוצעת לולא שירתו במילואים הייתה גבוהה ב-20% לפחות מ-6,668 ₪ (נכון ל-2024).
  • מי שעבדו כשכירים וגם כעצמאים בחודש שבו שירתו במילואים או באחד מ-3 החודשים שקדמו לו לפחות (או בחלק מהזמן עבדו כשכירים ובחלקו כעצמאים) והכנסתם עלתה ב-20% כפי שצוין במצבים הקודמים. התגמול יחושב לפי כל מקורות ההכנסה שלהם מהעבודה.

שיעורי התגמול במקרים נוספים

• במקרים הבאים ישולם תגמול בשיעור המינימום (222.27 ₪ ליום ו-6,668 ₪ לחודש מילואים):
  • לסטודנטים
  • למי שלא עובדים
  • לעובדים שמשתכרים פחות משכר מינימום (5,571.75 ₪ בחודש)
• מי שהפסיקו לעבוד במהלך 60 הימים שקדמו ליציאתם לשירות מילואים ייחשבו כמי שעבדו עד יום היציאה למילואים – התגמול יחושב להם לפי השכר שקיבלו.
• לשכירים שעבדו פחות מ-60 ימים ב-3 החודשים שקדמו ליציאה לשירות התגמול יחושב לפי השכר או ההכנסה הממוצעת ב-3 החודשים שבהם הכנסתם הייתה הגבוהה ביותר, מבין 6 החודשים שקדמו לחודש השירות.
• מי שהחלו שירות מילואים בתוך 60 ימים מסיום שירות מילואים קודם זכאים לחישוב התגמול על בסיס השכר או ההכנסה שהייתה להם ב-3 החודשים שקדמו לתקופת השירות הראשונה (אם חישוב זה לטובתם).
• למידע נוסף לגבי אופן החישוב לאוכלוסיות הזכאים השונות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

תהליך מימוש הזכות

• בסיום שירות המילואים יש להנפיק אישור (טופס 3010) באמצעות האזור האישי. מומלץ לוודא שיש התאמה בין הפרטים בטופס למידע שמדווח לרישומי המחשב הצה”לי.
• התגמול ישולם אחרי שתוגש למוסד לביטוח לאומי תביעה בצירוף טופס 3010 (שחייל המילואים הנפיק).
• התביעה תוגש על-ידי חייל המילואים (ראו הגשת תביעה אישית לתשלום עבור שירות מילואים), או באמצעות המעסיק, בהתאם למעמד החייל המבוטח.
• עובד עצמאי המשלם בקביעות את דמי הביטוח אמור לקבל את תגמול המילואים אוטומטית ללא צורך להגיש תביעה. אם לא קיבל את התגמול לאחר 3 שבועות מסיום השירות, עליו להגיש תביעה אישית.

תשלום לעובדים שכירים באמצעות המעסיק

• במקרים הבאים העובדים מקבלים את התגמול באמצעות המעסיק, ואינם צריכים להגיש תביעה אישית:
  • עובד שכיר בשכר חודשי (כולל עובד חודשי שעבד יום עבודה אחד בלבד אצל מעסיק חדש, ולמחרת יצא לשירות מילואים, ועובד חודשי שעובד מספר ימי עבודה בודדים בחודש).
    • עובד חודשי שהחל לעבוד אצל מעסיק חדש ימסור למעסיק 6 תלושי שכר מהמעסיק הקודם (אם לא עבד ב-6 החודשים האחרונים ישולם לו תגמול המינימום).
  • עובד שכיר שלא בשכר חודשי, שעבד במקום עבודתו הנוכחי 75 ימים לפחות בתוך 3 החודשים שקדמו לתחילת השירות במילואים. ב-75 הימים ייכללו גם שבתות וחגים, ימי חופשה (בשכר או שלא בשכר), ימי היעדרות בשל תאונה או מחלה וימי היעדרות עקב אבל במשפחה.
• העובד ימסור למעסיק את טופס 3010 שקיבל מקצינת הקישור.
• המעסיק ישלם לעובד תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לו לולא שירת במילואים.
• היות שהתגמול מחושב על-פי שכרו של העובד בחודשים האחרונים, המעסיק לא מחויב לשלם את ההפרש שבין תגמול המילואים לשכר העבודה הנוכחי במקרים הבאים, שבהם השכר גבוה מסכום התגמול שהמוסד לביטוח לאומי יעביר למעסיק:
  • במקרה שבו העובד החל לעבוד במקום עבודה חדש ולהשתכר שכר הגבוה מסכום התגמול המינימלי, ולא היו לו הכנסות בחודשים שלפני כן.
  • במקרה שבו הועלה שכרו של העובד בסמוך לצאתו למילואים.
• מעסיק שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי תגמול בסכום הנמוך מהתשלום שהמעסיק שילם לעובד, רשאי לנכות את ההפרש משכרו של העובד.
• המעסיק ינכה מהתשלום דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה.
• המעסיק יגיש למוסד לביטוח לאומי, מוקדם ככל האפשר, את התביעה לקבלת החזר תגמולי מילואים על גבי טופס תביעת מעסיק להחזרת תגמולי מילואים, וידווח על תקופת השירות בהתאם לפירוט בטופס הצבאי. ניתן לשלוח תביעות ידניות באמצעות אתר הביטוח הלאומי.
• המוסד לביטוח לאומי יחשב את גובה תגמולי המילואים המגיעים לעובד על-פי השכר שדווח בתביעה (ולא פחות מהסכום המינימלי שנקבע), ויוסיף עליו את תוספות היוקר על-פי החוק.
• תגמולי המילואים ישולמו למעסיק.
• אם הסכום שהמוסד לביטוח לאומי העביר למעסיק גבוה מהסכום שהמעסיק שילם לעובד על חשבון התגמול, המעסיק יעביר לעובד את ההפרש.
  • בחישוב ההפרש, אין להחסיר סכום שמשולם לעובד בכל מקרה, גם אם נעדר מעבודתו (כגון בונוס שנתי או תשלום דמי הבראה).
  • המעסיק ינכה מסכום ההפרש דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה.
    
    

ניכוי דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה

• לשכירים שמקבלים את התגמול מהמעסיק, דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה ינוכו מהתגמול על-ידי המעסיק (כפי שהם מנוכים משכרו).
• לשכירים שמגישים תביעה אישית ינוכו מהתגמול דמי ביטוח בריאות בלבד.
• לעובדים עצמאים שמגישים תביעה אישית לא ינוכו דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה בעת תשלום התגמול, אלא בשלב החישוב הסופי כשתתקבל השומה השנתית ממס ההכנסה.

ניכוי מס הכנסה

• המוסד לביטוח לאומי ינכה מס הכנסה מהתגמול בהתאם ללוח המס לניכוי משכר עבודה.

ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי

• מי שאינם שבעי רצון מהחלטת המוסד לביטוח לאומי בנושא הזכאות, יכולים להגיש ערעור לבית הדין לעבודה בתוך 12 חודשים.
• ניתן לבקש סיוע משפטי חינם בהליך הערעור מלשכות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים.
• כמו כן, אם התביעה נדחתה, ניתן לבקש במקרים מסוימים שוועדת תביעות תבחן את ההחלטה ותיתן את המלצתה לפקיד התביעות של הביטוח הלאומי.
• למידע נוסף ראו ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי.

חישוב הפרשים לעובדים עצמאים

• לעובדים עצמאים יחושבו הפרשי תגמול המילואים בעת חישוב הפרשי דמי הביטוח לפי השומה.
  • אם הכנסתו של עובד עצמאי לפי השומה היתה גבוהה מההכנסה שעל פיה שולם לו תגמול המילואים, ישולם לו ההפרש בתוספת הצמדה למדד.
  • אם הכנסתו לפי השומה היתה נמוכה מההכנסה שעל פיה שולם לו התגמול, העובד יידרש להחזיר את ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה.

הגשת תביעה אישית על-ידי חייל המילואים

• במקרים הבאים מבוטח שעונה על תנאי הזכאות צריך להגיש תביעה אישית:
  • עובד עצמאי שלא קיבל את התגמול באופן אוטומטי לאחר 3 שבועות מסיום השירות.
  • תלמיד במוסד להשכלה גבוהה.
  • מי שאינו עובד.
  • עובד שכיר, בכל אחד מהמקרים הבאים:
    • הוא היה בחופשה ללא תשלום יותר מ-60 ימים כאשר יצא למילואים.
    • הוא עובד יומי או לפי שעות, שעבד פחות מ-75 ימים ב-3 החודשים שקדמו לתחילת השירות, כולל שבתות וחגים, ימי חופשה (בשכר או שלא בשכר), ימי היעדרות בשל תאונה או מחלה וימי היעדרות עקב אבל במשפחה.
    • הוא עובד גם כשכיר וגם כעצמאי.
    • הוא עובד אצל יותר ממעסיק אחד (ראו פרטים נוספים בהמשך).
    • המעסיק של העובד הוכרז כפסול דין או פושט רגל.
    • נגד המעסיק של העובד ניתן צו קבלת נכסים.
    • המעסיק של העובד נפטר.
    • העובד הועסק בתאגיד שנמצא בתהליכי פירוק או שחדל להתקיים.
    • המפעל שבו העובד הועסק הפסיק לפעול.
  • כל מקרה אחר שבו, לדעת המוסד לביטוח לאומי, קיימות נסיבות המצדיקות את תשלום התגמול ישירות לעובד.

שכיר המועסק אצל מספר מעסיקים

• במקרה שעובד מועסק אצל מספר מעסיקים ומשתכר מעל סכום התגמול המינימלי:
  • עבור שכרו אצל מעסיק אחד ישולם לו תגמול מילואים באמצעות המעסיק.
  • עבור הכנסותיו אצל שאר המעסיקים עליו להגיש תביעה אישית למוסד לביטוח לאומי (תשלום זה יחושב לפי סכום הכנסותיו משאר המעסיקים ב-3 החודשים שקדמו לחודש השירות מחולק ב-90).
  • סך התגמולים שיקבל באמצעות המעסיק ובאמצעות התביעה האישית לא יעלה על סכום התגמול המקסימלי.
• מי שהסכום הכולל של שכרו מכמה מעסיקים נמוך מסכום התגמול המינימלי, יקבל את התגמול המינימלי באמצעות מעסיק אחד.
• אם אף אחד מהמעסיקים אינו חייב בתשלום, התגמול ישולם על ידי הביטוח הלאומי לפי כלל ההכנסות מכל המעסיקים.

שירות מילואים מעבר לשעות העבודה

• החוק קובע כי יש לשלם את התגמול למי ששירת במילואים, גם אם הכנסתו לא פחתה בגלל השירות.
• למי שעבד ביום מסוים וביצע שירות מילואים מעבר לשעות העבודה, או שירת בימי המנוחה השבועית שלו, ישולמו שכר העבודה הרגיל וגם תגמול המילואים.
• שכר העבודה ישולם לעובד במועד הרגיל, גם בתקופת המילואים.
• אחרי שהמעסיק יקבל מהביטוח הלאומי את התשלום עבור תקופת המילואים, עליו להעביר לעובד את ההפרש בין התגמול ששילם הביטוח הלאומי לבין התשלום שהמעסיק שילם לעובד על חשבון התגמול – לא כולל השכר ששולם לעובד עבור עבודתו.

הפרשות לביטוח פנסיוני, קרן השתלמות וקופות גמל במהלך שירות המילואים

• אם המעסיק והעובד או רק המעסיק, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, לביטוח פנסיוני, לקרן השתלמות, לקופת פיצויים או לכל קרן או קופה אחרת, הם חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן עבור התקופה שבה העובד שירת במילואים, כאילו לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
• המעסיק מחויב להפריש את חלקו ולנכות משכר העובד את חלקו של העובד.
• יש להפריש את אותן הפרשות המנוכות מהשכר הרגיל של העובד לאותה תקופה, ולא מסכום התגמול שעשוי להיות גבוה מהשכר הרגיל.
• למידע נוסף ראו הפרשות לביטוח פנסיוני ולקרן השתלמות לעובדים במילואים

הגשת תובענה

• דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה והמעסיק מחויב להעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה משולם שכרו של העובד עבור החודש שבו הועבר התגמול למעסיק.
• העובד זכאי להגיש תובענה לפי חוק הגנת השכר נגד מעסיק המסרב לשלם את התגמול או מעכבו.

חשוב לדעת

• המוסד לביטוח לאומי לא מנכה מתשלום עבור ימי המילואים חובות קודמים לביטוח הלאומי, אלא אם מקבל התשלום מבקש זאת.
• המוסד לביטוח לאומי מפעיל מוקד טלפוני אוטומטי למי שמגישים תביעה באופן עצמאי ולמעסיקים. המוקד, שמספרו 02-6463010, פועל בכל שעות היממה.