מס הכנסה ודמי ביטוח בריאות – על המעסיק חלה חובה לנכות משכר העובדים מס ההכנסה ודמי ביטוח בריאות בהתאם לשיעורים הקבועים בחוק.
דמי ביטוח לאומי – על המעסיק לנכות משכר העובדים את חלקם של העובדים בדמי הביטוח המשולמים לביטוח לאומי בהתאם לשיעור הקבוע בחוק הביטוח הלאומי.
ניכוי להבטחת זכויות לפנסיה – לפי צו הרחבה לפנסיה חובה המעסיק רשאי לנכות 6% משכרם של העובדים לחסכון פנסיוני או שיעור גבוה יותר, אם העובד ביקש להגדיל, את ההפרשה לביטוח הפנסיוני המנוכה משכרו, עד ל-7% משכר העובד, שהוא השיעור המרבי הקבוע, לעניין זה, בתקנות מס הכנסה.

את התשלומים המהווים ניכויי חובה יש לנכות מהשכר במקור, לפני תשלום השכר לעובדים.

3. ניכויי רשות:

תרומות – שהעובדים הסכימו בכתב שינוכו משכרם.
דמי חבר בארגון עובדים – שהעובדים חברים בו, שאותם יש לנכות משכר העובדים לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, או שהעובדים הסכימו בכתב כי ינוכו משכרם, וכן התשלומים הרגילים לוועד העובדים במקום העבודה.
תוספת לדמי החבר בארגון עובדים המיועדת למימון פעילות מפלגתית – אלא אם הודיעו העובדים למעסיק בכתב, שהם מתנגדים לתשלום התוספת.
דמי טיפול מקצועי ארגוני לטובת הארגון היציג – שיש לנכותם לפי הסכם קיבוצי או חוזה העבודה משכרם של עובדים שאינם חברים בארגון עובדים כלשהו, או שהעובדים הסכימו בכתב לניכוי, עד לשיעור מרבי משכר העובדים הקבוע בתקנות.
מקדמות שהעובדים קיבלו על חשבון השכר, בתנאי שסכום המקדמות לא עולה על שכר העובדים בעד שלושה חודשים.
חוב שהעובדים חייבים למעסיק, לפי התחייבות בכתב, לדוגמה: בשל הלוואה שהעובדים קיבלו. סכום הניכוי המרבי המותר הוא רבע משכרם (הברוטו) של העובדים. בסיום יחסי העבודה המעסיק רשאי לנכות את יתרת החוב שאינה שנויה במחלוקת.
תשלומים לקופת גמל – אלא אם כן העובדים הודיעו בכתב שהם מתנגדים לכך שתשלומים אלה ינוכו משכרם.
קנס שהוטל על העובדים לפי חוק או הסכם קיבוצי כגון: בשל עבירת משמעת שביצעו העובדים.

שימו לב: על המעסיק להעביר כל סכום שנוכה משכר העובד לגוף שלו יועד הסכום, תוך 30 יום מהיום שבו רואים את השכר כמולן (השכר נחשב כמולן החל מה-10 לחודש), או במועד שנקבע בהוראת חוק אחרת.

4. דוגמה לניכוי אסור:

פיקדון עבוד ביגוד- אסור לנכות משכר עובד