עבודה מרחוק
הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת מסמך הסוקר באופן מקיף את נושא המעקב אחר העבודה מרחוק, את הסיכונים המרכזיים לפרטיות במעקב שכזה, וכן את הוראות הדין הרלוונטיות.
בשנים האחרונות עברו ארגונים רבים למתכונת מלאה או חלקית של עבודה מרחוק. כתוצאה מכך חלה עלייה בשימוש ארגונים באמצעים טכנולוגיים למעקב אחר עובדיהם המבצעים את עבודתם מחוץ למקום העבודה.
במובחן ממעקב אחר עובדים במקום העבודה, מעקב במתכונת של עבודה מרחוק מתקיים, על-פי רוב, בביתו של אדם, קרי במרחב הפרטי והאינטימי ביותר שלו. מעקב שכזה “מכניס” את המעסיק לביתו של העובד, ומשכך מציב אתגר ממשי בכל הנוגע להגנה על פרטיותם של העובדים ובני ביתם ומשפחתם, לרבות קטינים.
פרטיות
הסיכונים לפרטיות במסגרת שימוש באמצעים טכנולוגיים למעקב בעבודה מרחוק הם רבים ומגוונים. סיכונים אלו כוללים איסוף מידע ללא הסכמת העובד; משטור ופגיעה בתחושת השליטה של העובד על פרטיותו; איסוף וחשיפה של מידע רגיש ועודף; דלף מידע; ושימוש לרעה במידע אישי.
במסמך זה סוקרת הרשות להגנת הפרטיות לראשונה באופן מקיף את נושא המעקב אחר עובדים בעבודה מרחוק, את הסיכונים המרכזיים לפרטיות במעקב שכזה, וכן את הוראות הדין הרלוונטיות. על יסוד כל האמור מציגה הרשות את עמדתה המשפטית והמקצועית בנושא, ואת הנחיותיה והמלצותיה למעסיקים.
- אולי יעניין אותך גם...
הנחיה לאכיפה פלילית ומנהלית בדבר הוראות הנוגעות לבודק שכר מוסמך
הנחיה לאכיפה פלילית ומנהלית בדבר הוראות הנוגעות לבודק שכר מוסמך לפי החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע”ב-2011 [pdf-embedder url=”https://www.kolhamas.co.il/wp-content/uploads/2023/06/הנחיה-לאכיפה-פלילית-ומנהלית-בדבר-הוראות-הנוגעות-לבדוק-שכר-מוסמך-לפי-החוק-להגברת-האכיפה-של-דיני-העבודה.pdf” title=”הנחיה לאכיפה פלילית ומנהלית בדבר
להלן עיקרי עמדת הרשות:
- ככלל, דיני הגנת הפרטיות מאפשרים למעסיקים, תחת מגבלות, להשתמש באמצעים טכנולוגיים למעקב אחר עובדים בעת עבודה מרחוק.
- עם זאת, שימוש כאמור חייב להיעשות באופן סביר ומידתי, לצורך מטרה לגיטימית, וכן להיות בעל זיקה לאינטרסים הלגיטימיים של מקום העבודה. כמו כן, שימוש באמצעי מעקב צריך להיעשות תוך יידוע העובדים וקבלת הסכמתם לכך, ותוך הקפדה על כללי אבטחת המידע ועיקרון צמידות המטרה.
- בכל הנוגע לאמצעי מעקב שפגיעתם בפרטיות עשויה להיות גבוהה במיוחד (המפורטים בסעיף 9 למסמך) – שימוש באמצעים אלו עלול להביא לפגיעה חמורה בפרטיות, ועל כן הוא יכול להיעשות רק במקרים חריגים בהם קיימת תכלית מקצועית ספציפית המצדיקה זאת, ובכפוף לעמידה בדרישת המידתיות. כלל זה נכון ביתר שאת ביחס לשימוש בכל אמצעי לצילום העובד בסביבתו הביתית ולהאזנה לו.
- אמצעי מעקב שנבחר על-ידי מעסיק חייב להיות תואם לתכלית המעקב, וככלל אין לעשות שימוש במידע שנאסף לשם מטרה אחת, לצורכי מטרה אחרת. כמו כן, על מעסיקים לבחור את האמצעי שיישומו יפגע בפרטיות העובדים במידה הפחותה ביותר האפשרית, מבין החלופות הרלוונטיות האפשריות.
- על מעסיק השוקל להשתמש באמצעים טכנולוגיים למעקב אחר עובדים בביתם להתחשב במידת הפגיעה בפרטיות העובדים ובני ביתם ומשפחתם. כמו כן, על המעסיק לפעול לכך שמידע אשר נאסף באופן אגבי על אודות בני ביתו של העובד (ואנשים אחרים שאינם רלוונטיים) לא יישמר במאגרי המידע שלו.
- לאור החשש לזליגת המעקב למרחב הפרטי-אנושי של העובד מחוץ לשעות העבודה, על מעסיק להימנע מלהשתמש באמצעי מעקב מעבר לשעות בהן מעמיד עצמו העובד לרשות המעסיק.
- על מעסיקים ליידע את עובדיהם על כך שהם עושים שימוש באמצעים טכנולוגיים למעקב אחר התנהלותם בעת עבודה מרחוק. יידוע זה צריך לכלול גם את המטרה שלשמה נעשה המעקב. בכל הנוגע לאמצעי מעקב שפגיעתם בפרטיות עובדים היא גבוהה במיוחד – מעסיקים אינם יכולים להסתפק ביידוע כללי, ועליהם לפרט בפני העובדים, בכתב ובשקיפות מלאה, על אופן ביצוע המעקב והשימוש במידע.
- הסכמת העובד היא קריטית. לכן, במצב בו לא ניתנה הסכמה של העובד, במפורש או מכללא, לכך שמידע אישי על אודותיו ייאסף לצרכי מעקב על עבודתו מרחוק, על מעסיקו להימנע מלאסוף עליו מידע אישי. עם זאת, בנסיבות בהן שימוש באמצעי מעקב מרחוק נעשה בהתאם לדרישות המידתיות והלגיטימיות המפורטות במסמך, רשאי מעסיק לדרוש מעובד כי ייתן הסכמתו לאיסוף המידע על אודותיו, וסירוב העובד לבקשה זו עלול להיות בעל השלכות מבחינת יחסי העבודה בין הצדדים.
- הסכמת העובד אינה יכולה ‘להכשיר’ שימוש בלתי מידתי באמצעי מעקב, או מעקב הנעשה למטרה שאינה מוגדרת, לגיטימית, ובעלת זיקה לאינטרסים הלגיטימיים של מקום העבודה.
- על פי עיקרון צמצום המידע העודף, על מעסיקים להימנע, ככל הניתן, מאיסוף ושמירה של מידע על אודות עובדים שאינו הכרחי למטרת המעקב, או למטרת המאגר בו מידע זה נשמר. מעסיקים מחויבים לבחון, לפחות אחת לשנה, האם קיים צורך בהמשך שמירת מידע שכזה.
- מעסיקים רשאים לשמור מידע אישי על אודות עובדיהם הנאסף במסגרת מעקב אחריהם, אך ורק לתקופה התואמת את מטרת איסוף המידע ומטרת המאגר בו שמור המידע.
- קבצים להורדה
- עוד מאמרים באותו נושא...
- איסור קבלת תשלום ממועמדים לעבודה ואיסור קבלת בטחונות מעובדים
- דיני העבודה של ישראל
- אכיפת חוקי עבודה
- גננת שפוטרה לא הודיעה שהיא בהריון – אך תפוצה בכל זאת
- מעסיקים: הקדימו תרופה לתביעה
- קרן השתלמות
- קווים מנחים לשימוש במצלמות מעקב במקום העבודה
- בקשה להיתר מועדת התעסוקה לפיטורי חייל מילואים
- היעדרות מעבודה עקב שירות מילואים
- יחסי עבודה - חוקים ותקנות
מעסיקים, לשכות פרטיות וקבלני כוח אדם אינם רשאים לדרוש ממועמדים לעבודה או מעובדים תשלום כתנאי לקבלה לעבודה...
לחוקי העבודה תפקיד מכריע בעיצוב היחסים בין מעסיקים לעובדים, הבטחת יחס הוגן ושמירה על זכויות העובדים החל...
למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים סמכויות לאכיפה מינהלית ולאכיפה פלילית של ההוראות שבחוקי העבודה...
בית הדין לעבודה קבע שהעובדת התנהלה בחוסר תום לב כשלא דיווחה למעסיקתה על ההריון אך שהפיצוי לפי חוק עבודת...
החוק מחייב מעסיקים להעניק לעובדים זכויות בסיסיות. התנהלות שוטפת נכונה מצמצמת חשיפה לתביעות אנחנו חיים...
קרן השתלמות היא סוג של אפיק חיסכון, שפטור ממס הכנסה בתנאים מסויימים. בחלק ממקומות העבודה חלה על המעסיקים...
למצלמות מעקב המותקנות במקומות העבודה פוטנציאל לפגיעה בפרטיותם של העובדים. הנחיה שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות...
מעסיק המבקש לפטר חייל מילואים “בתקופה האסורה” – היא תקופת 30 הימים שלאחר תום שירות...
לעובדים שנעדרו מעבודתם בגלל מילואים יש זכויות שונות, כגון שמירה על רצף העבודה, הגבלת פיטורים ותגמולים....
ריכוז חוקים ותקנות בתחום יחסי עבודה. שילוב אנשים עם מוגבלות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ”ח-1998תקנות...