מדריך לעובד לקראת פרישה לגמלאות (פנסיה) – חלק ראשון

• קצבת זיקנה היא תשלום חודשי שמשולם על-ידי המוסד לביטוח לאומי לתושבי ישראל שהגיעו לגיל הזכאות המוחלט העומד על 70 לנשים ולגברים.
• הקצבה מורכבת מקצבה בסיסית ומתוספות המותנות במספר השנים בהן מקבל הקצבה היה מבוטח ואם ישנם בני משפחה החיים עמו.
• בהתקיים תנאי זכאות נוספים, משולמת תוספת השלמת הכנסה.
• ניתן לקבל קצבת זיקנה המותנית בגובה ההכנסות, מוקדם יותר, כבר מגיל הפרישה (65-62 לנשים לפי תאריך לידתן ו-67 לגברים) עוד לפני גיל הזכאות המוחלט, שבו קבלת הקצבה אינה תלויה בשאר ההכנסות.

• פנסיה הוא תשלום שמשולם למי שחסך במהלך חייו בקופת גמל לקראת הפרישה (עובדים עצמאים שהפרישו כספים לקופת גמל או לביטוח מנהלים, שכירים שהמעסיק שלהם ערך להם ביטוח מנהלים או הפריש מדי חודש כספים לביטוח פנסיוני וכו’) וכן למי שהיה מובטח בפנסיה תקציבית.
• הכספים משולמים על-ידי חברת הביטוח, קופת הגמל או קרן הפנסיה שבה נחסכו הכספים, ובמקרה של פנסיה תקציבית משולמים על-ידי המעסיק.
• קיימות תוכניות פנסיוניות (בעיקר ביטוח מנהלים וכן כספים שנחסכו בקופות גמל עד שנת 2005) שבהן ניתן למשוך את מלוא הסכום שנחסך בבת אחת, אך ברוב המקרים התוכניות הפנסיוניות מאפשרות את משיכת הכספים כקצבה חודשית בלבד (אם כי מאפשרות בתנאים מסוימים למשוך חלק מהסכום בבת אחת).

• עד שנת 2008 לחלק מהעובדים לא היה ביטוח פנסיוני כלשהו.
• החל משנת 2008 יש חובה לערוך ביטוח פנסיוני לכל עובד שכיר, אולם למי שלא הפריש לפני מועד זה, צפויה קצבת פנסיה נמוכה במיוחד שכן סך הכספים שיצטברו בחיסכון הפנסיוני הוא נמוך.

• פנסיה צוברת היא פנסיה המשולמת בעקבות הפקדות של העובד והמעסיק בקרן פנסיה, בבביטוח מנהלים או בקופת גמל.
• צבירת הסכומים נעשית על-ידי ניכוי סכום כסף ממשכורתו של העובד והפרשה של כסף מצד המעסיק. למידע על גובה ההפרשות ראו חובת ביטוח פנסיוני לעובדים.
• במקרה שמדובר בעובד עצמאי, צבירת הכספים נעשית באמצעות סכומים שהוא מפקיד בקרן הפנסיה, בקופת הגמל או בביטוח המנהלים.

• גובה קצבת הפנסיה החודשית שמשולמת לחוסך בעת פרישתו מעבודה, מתבססת ומחושבת על פי הסכומים שצבר בקרן הפנסיה, כולל הרווחים שהסכומים הניבו, וכן על סמך מקדם המרה וחישובים אקטוארים נוספים.
• ראו פנסיה צוברת.

• פנסיה תקציבית היא פנסיה המשולמת לגמלאי מטעם המעסיק, והיא מחושבת כאחוז מסוים (שנקבע לפי מספר שנות העבודה של העובד אצל המעסיק) משכרו של העובד.
• בפנסיה תקציבית צוברים העמיתים שני אחוזי זכות לפנסיה בכל שנת עבודה, וקצבת הפנסיה שיקבלו מחושבת על פי מכפלה של האחוזים שצברו כפול משכורת העמית בסמוך לפרישה או כפול המשכורת הממוצעת במשך תקופת הצבירה, והיא משולמת מתוך תקציב המעסיק.

• גובה קצבת הפנסיה שאותה יקבל העובד לאחר פרישתו לגמלאות הוא קבוע וידוע ואינו תלוי בסכום שנחסך או נצבר על-ידי העובד.
• ראו פנסיה תקציבית.

• הגיל שבו עובד/ת רשאי/ת לפרוש מעבודה ולהתחיל לקבל קצבת פנסיה חודשית.
• גיל הפרישה לגברים הוא כיום 67. לנשים גיל הפרישה מועלה בהדרגה (החל מינואר 2022) מ-62 ל-65 בהתאם לתאריך לידתן.
• נשים שמגיעות לגיל פרישה יכולות לפרוש ולהתחיל לקבל פנסיה, אך לא ניתן לחייב אותן לפרוש בגיל זה (מעסיק שמחייב עובדת לפרוש בגיל זה, למעשה מפטר אותה ויחויב בתשלום פיצויי פיטורים).
• מי שעומדים במבחן הכנסות יכולים כבר להתחיל לקבל קצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק).

• החל מינואר 2022 נקבעו הקלות בתנאי זכאות שונים לנשים שמועד הגעתן לגיל פרישה נדחה. למידע נוסף ראו הטבות לנשים בנות 60 ומעלה בעקבות העלאת גיל הפרישה.
• בחלק מקרנות הפנסיה ניתן להתחיל לקבל קצבת פנסיה כבר מגיל 60 (ראו גיל פרישה מוקדמת).
• חשוב לוודא שתאריך הלידה הנכון והמדויק (כולל החודש, היום בחודש ושנת הלידה) מעודכן בתעודת הזהות.
• חסרי תאריך לידה (למשל 00.00.1938) יהיו זכאים לקבלת הפנסיה הראשונה, בדרך כלל, החל מה-1 ביוני ולא ב-1 באפריל כפי שנוהג המוסד לביטוח לאומי.

• הגיל שבו מעסיק יכול לחייב עובד/ת לפרוש לגמלאות, מבלי שהדבר ייחשב כפיטורים.
• גיל פרישת חובה הוא 67 הן לגברים והן לנשים.

• ראו גיל פרישת חובה.

• הגיל שבו זכאי אדם לקבל קצבת זיקנה בלי קשר להכנסותיו.
• גיל הזכאות המוחלטת לקצבת זיקנה לגברים הוא 70, ולנשים הוא מועלה בהדרגה עד שיעמוד על 70 במאי 2020.

• תלוי. גיל הפרישה מאפשר להתחיל לקבל קצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי, בכפוף למבחן הכנסות.

• לא. גיל הפרישה הוא הגיל הכי מוקדם שבו ניתן לקבל קצבת זיקנה, ורק אם עומדים במבחן ההכנסות.

• הקצבה הבסיסית ליחיד היא בסך:
  • 1,736 ₪ עד גיל 80
  • 1,834 ₪ מעל גיל 80
• בגלל שלרוב הפורשים יש שנות ותק בביטוח לאומי היא יכולה לגדול בשיעור של עד 50%, לסכומים הבאים:
  • 2,604 ₪ עד גיל 80.
  • 2,751 ₪ מעל גיל 80.

כדי להעריך את גובה הפנסיה החודשית כדאי לעשות כמה דברים:

• לרכז את הדוחות השנתיים האחרונים שקיבלתם שבהם יש פירוט של הזכויות שנצברו כולל תשלומים חודשיים צפויים.
• להירשם למסלקה הפנסיונית שמשרד האוצר יזם (השירות כרוך בעלות סמלית – ראו מחירון שירותי המסלקה) ותוך כמה ימים לקבל ריכוז מידע מלא. למידע נוסף ראו מידע על החשבונות הפנסיוניים וקרנות השתלמות באמצעות המסלקה הפנסיונית.

• חשוב מאוד לקבל ייעוץ פנסיוני כולל התייחסות להיבטי מיסוי.
• חשוב לרכז את המידע לפני שפונים לייעוץ.

• חסכונות פנסיוניים ישנים וקטנים שניתן לאתר בעזרת משרד האוצר ולפדות במידת הצורך.
• אם אתם במסלול פנסיה תקציבית מעל ל-35 שנה ייתכן שאתם זכאים להחזר דמי ההשתתפות שלכם על השנים שמעבר ל-35 שנות הצבירה.
• פדיון ימי חופשה, אם יש.
• קרנות השתלמות.
• מענק פרישה (ניתן ע”י חלק מהמעסיקים).
• חסכונות נוספים.

• לפני שפונים למימוש של חסכונות כאלה חשוב להתייחס לשאלת המיסוי.
• אם לא חושב לכם אוטומטית החזר בפנסיה התקציבית תוכלו לפנות למינהלת הגמלאות במשרד האוצר.
• שימו לב שרבים מכם צברו חסכונות בקרנות השתלמות שונות. חשוב לאתר את כולם, כולל חשבונות לא פעילים, באתר משרד האוצר.

• פנסיה תקציבית (בעיקר לעובדי המגזר הציבורי)
• קרנות פנסיה ותיקות
• קרנות פנסיה חדשות (פנסיה צוברת)
• ביטוח מנהלים (קצבתי והוני)
• קופות גמל

• ראו פירוט בהמשך המדריך.
• אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה על אופן משיכת כספי החיסכון הפנסיוני הוא גודל הקצבה החודשית לעומת אפשרות להוון (למשוך כסכום חד פעמי) חלק מהחיסכון.
• שימו לב שרבים מכם צברו חסכונות פנסיוניים שמפוזרים בכמה מקומות. חשוב לאתר את כולם, כולל איתור חשבונות לא פעילים באתר משרד האוצר.

• ודאי. ניתן לבקש להמשיך בעבודה הנוכחית או להתחיל עבודה חדשה.
• גובה ההכנסה מהעבודה עשוי לדחות את גיל קבלת קצבת הזיקנה לגיל הזכאות המוחלטת, ולזכות את מי שממשיך לעבוד בתוספת דחיית קצבת זיקנה כאשר יתחיל לקבל אותה מאוחר יותר.

• בחלק ניכר מהמקרים ההכנסה הממוצעת נטו (פנסיה + קצבת זיקנה) לעובד שפורש צפויה להיות נמוכה משמעותית משכר הנטו האחרון שלו.
• ככל שהזמן עובר, הפער בין מעמדכם הכלכלי לפני הפרישה ואחריה צפוי עוד להתרחב מכיוון שהפנסיה צמודה למדד בעוד שהשכר הריאלי במשק עולה לאורך זמן ובעיקר ברמות השכר הגבוהות.

באופן כללי, ההוצאה השוטפת של פנסיונרים גבוהה יותר מכמה סיבות:

• הטבות רבות שניתנו במסגרת העבודה, כגון רכב, טלפון וארוחות מסובסדות, כבר לא ניתנות יותר, ויש למצוא להם מקור מימון חלופי.
• התקופה שלאחר הפרישה הופכת רבים מכם לסבים/סבתות “מקצועיים”, על כל ההוצאות הכרוכות בכך.
• נמצאים יותר בבית ולכן יש עלייה בהוצאות חימום, מיזוג וכו’.
• יותר זמן פנוי מפתה לצאת לבילויים, טיולים לחו”ל, בתי קפה וכו’.

הצורך בעובד זר קשור לרוב לזכאות לגמלת סיעוד שעשויה להתחיל מסכום של 1,474 ₪ עד קרוב ל-5,590 ₪ לחודש, בהתאם לרמת הזכאות (ראו פרטים באתר המוסד לביטוח לאומי).

• לרבים מהפורשים החיסכון הפנסיוני “מיצר” קצבת פנסיה נמוכה משמעותית משכר הנטו שהתרגלו אליו.
• בנוסף, הפנסיה לא צמודה לעליית רמת החיים הכללית לכן הפער בין רמת החיים היחסית שהתרגלתם אליה לבין ההכנסה בפועל צפוי לגדול.

מזל טוב. אבל:

• שים לב שהפנסיה שלך יכולה להיפגע בצורה משמעותית. ראו פירוט השיקולים בהמשך המדריך.
• בנוסף ייתכן כי תצטרך לשלם מס הכנסה על חלק מהסכום שאתה מושך.

• קצבת הפנסיה התקציבית נקבעת על-פי השכר הקובע ועל-פי מספר שנות העבודה.
• בחלק מהמקרים מחושב השכר הקובע לפי השכר הממוצע בשלוש השנים שקדמו לפרישה, ובחלק מהמקרים הוא נקבע לפי השכר הממוצע של כל תקופת העסקה.
• לכן ירידה בהיקף המשרה עלולה להקטין את גובה הפנסיה.
• במקרים מסוימים ייתכן שעדיף לפרוש מעבודה במקום להקטין את המשרה.
• עם זאת חשוב לזכור שגובה הפנסיה נקבע גם על פי מספר שנות העבודה, ולכן פרישה מוקדמת מקטינה את אחוז הפנסיה.

• תשלומי פנסיה מביטוחי מנהלים מבוססים על הכספים שנצברו בהם ולא על השכר האחרון ולכן לכאורה אין פגיעה מהותית בכספי הפנסיה.
• מצד שני ירידה בהיקף המשרה או פרישה מוקדמת – משמעותה ירידה בהיקף החיסכון, דבר שיפגע בכם בעתיד.

• תשלומי פנסיה מקרנות הפנסיה החדשות מבוססים על הכספים שנצברו בהן ולא על השכר האחרון, ולכן לכאורה אין פגיעה מהותית בכספי הפנסיה.
• מצד שני ירידה בהיקף העבודה (עקב פרישה מוקדמת או ירידה בהיקף המשרה) – משמעותה ירידה בהיקף החיסכון דבר שיפגע בכם בעתיד.

• חישוב אחוזי צבירה לפנסיה: 2% צבירה לפנסיה על כל שנת עבודה עד למקסימום של 70%.
• חישוב גובה הפנסיה: השכר הקובע לפנסיה X אחוזי הצבירה לפנסיה.
• במקרה של פרישה או פיטורים עקב מצב בריאות לקוי של העובד, ייערך חישוב שונה אך גובה הקצבה לא יהיה נמוך יותר מ-2% לכל שנת עבודה

• חשוב לבדוק אם רכיב שנות הוותק במערכת השכר מדויק.
• למידע נוסף ראו:
  • חישוב גובה קצבת פנסיה תקציבית לעובד שפרש או פוטר שלא בשל מצב בריאותו
  • חישוב גובה קצבת פנסיה תקציבית לעובד שפרש או פוטר בשל מצב בריאותו (נכות, אובדן כושר עבודה)

• מחלקת שכר במקום עבודתכם אמורה לתת לכם מידע לגבי הפנסיה הצפויה לכם.
• במקביל קיים תהליך די פשוט לחישוב מקורב של הפנסיה הצפויה:
  • אתרו בתלוש השכר את סכום ההשתתפות שלכם בחיסכון לפנסיה.
  • חלקו את המספר ב- 0.02 (הפרשה של 2%) ותקבלו את גובה השכר הקובע לצורך חישוב הפנסיה.
  • הכפילו את התוצאה ב- 2% X שנות הוותק.

• ישנם לא מעט מקרים שבהם רכיבי שכר הרלוונטיים לפנסיה לפי הסכמי עבודה לא שולמו לעובד משום מה, מה שמשפיע על גובה הפנסיה שנגזרת מהשכר ומרכיבים אלה.
• הנושא כנראה יותר משמעותי למורים בשל הרפורמות הגדולות שעברו על מערכת החינוך בשנים האחרונות.

• תשלומי הפנסיה שלכם ישולמו בהגיעכם לגיל הפרישה בהתאם לאחוזי הצבירה והשכר הקובע לפנסיה.
• פרישה מוקדמת מקטינה את אחוזי הצבירה (2% לכל שנת עבודה) ולכן מקטינה את גובה הפנסיה.
• בחלק מהארגונים קיימות תוכניות לפרישה מוקדמת שכוללות לעתים תשלומי מענקים, פנסיית גישור או תשלומי פיצויים חד-פעמיים או חודשיים.

• אם יש לכם ותק של מעל ל-35 שנה אז הגעתם כבר לאחוז הצבירה המקסימלי, והמשך עבודה לא יגדיל את הפנסיה העתידית, אלא אם שכרכם צפוי לעלות.
• אם טרם צברתם 35 שנות ותק אז יש יתרון ברור להמשך עבודה שכן כל שנה שווה 2% תוספת לפנסיה.

• מכיוון שגובה המשכורת עולה על גובה קצבת הפנסיה, המשך העבודה מבטיח הכנסה חודשית גדולה יותר בכל חודש שבו העובד ממשיך לעבוד ולא פורש.

• מרכזי הכוונה לתקופת הפרישה (פנסיה) – אפ 60+
• מדריך היערכות לפרישה באתר “האוצר שלי”.
• חברות ויועצים שמתמחים בהכנה לפרישה

• מוקד ביטוח לאומי *6050 וגם אפשרויות קשר נוספות
• שירות ייעוץ לקשיש – 9696* של המוסד לביטוח לאומי
• מוקד 8840* של אגף בכיר אזרחים ותיקים
• מוקד 118 של משרד הרווחה והשירותים החברתיים

• הגופים הפנסיונים וסוכן הפנסיה
• מחלקת שכר במקרה של פנסיה תקציבית

• יועצים פנסיוניים

• חשוב להבחין בין יועץ פנסיוני שאמור להיות אובייקטיבי לבין סוכן פנסיוני שייתכן ואינו אובייקטיבי בגלל יחסיו עם הגופים הפיננסיים.
• רצוי להתייעץ גם עם סוכנות הפנסיה שליוותה אותך וגם עם יועץ עצמאי שמתמחה בנושאי פרישה.
• בכל מקרה חשוב לבדוק גם את נושאי המיסוי בעזרת יועץ מס או רואה חשבון.

• חשוב לוודא שליועצים יש ידע ספציפי בנושאי פרישה מעבודה.
• ההתייעצות חשובה ביותר בהקשר של פדיון כספי פיצויים, קופות פנסיה, קרנות השתלמות וכו’.