מבצע עלות השחר – מידע לעובדים בשעת חירום

כאמור אין הצדדים ליחסי עבודה קובעים את הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה, אלא הנושא נבחן ומוכרע בדיעבד.
דוגמאות בהן זכו העובדים לפיצוי בארועים דומים:

בהסכמים והסדרים שגובשו בתקופות לחימה בעבר נקבע כי תושבי יישובים שהיו באזור המוכרז רלוונטי מהרצועה יהיו זכאים לפיצוי. למשל, בעניין זה ראה צוי הרחבה בעניין הסכם קיבוצי מבצע שומר החומות מיום 21.12.2021, צו הרחבה הסכם קיבוצי בעקבות מבצע עמוד ענן, צו הרחבה להסכם פיצוי לעובדים במבצע צוק איתן וכדומה, שם חויבו המעסיקים בדיעבד לשלם שכר לעובדים, שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון שלא להגיע למקום העבודה.

כך גם ניתן פיצוי בתקופות הלחימה בעופרת יצוקה, בעמוד ענן ובצוק איתן, בכפוף לתנאים, שנקבעו בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.

הפיצוי עבור היעדרות בעתות לחימה ניתן למעסיקים ולא ישירות לעובדים.
על המעסיקים לשלם שכר עובדיהם, כאילו עבדו כרגיל. פיצוי המעסיקים על תשלום השכר יתקבל (בכפוף להסכמות), בעקבות תביעות שיגישו לאוצר, כפי שנקבע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) נזק מלחמה ונזק עקיף (הוראת שעה) התשס"ט 2009.
*האם עובדים שנעדרו מעבודתם זכאים לפיצוי בשל ההכרח להישאר עם ילדיהם בבית בשל סגירת מוסדות הלימוד עקב המצב הביטחוני?*
עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדיהם בעקבות הודעות פיקוד העורף קיבלו בעבר פיצוי על כך.
בחוק הגנה על עובדים בשעת חרום, מדובר בעובדים שנותרו בבית עם ילדיהם (זאת עד גיל 14) בשל סגירת מוסדות חינוך בהוראת פיקוד העורף.

לא. הפיצוי ניתן להורים לילדים עד 14. הגדרת ילד נקבעה בחוק ההגנה על עובדים לשעת חרום תשס"ו 2006.

תשלום השכר מותנה בתנאים, כפי שנקבעו בהסכמים קיבוציים, בעקבות אירועים ביטחוניים ובהם קביעת פיקוד העורף כי מדובר במקום עבודה שאינו מוגן.
אם לפי הנחיות פיקוד העורף נקבע כי באזור שבו העובדים מועסקים צריך להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, אז ככל הנראה, על פי תקדימי עבר, יהיו זכאים לתשלום שכר.
אם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח הסכנה, והעובדים לא הגיעו לעבודה, אז לא יהיו זכאים לשכר.

אי הגעה לעבודה במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים שאושרו ע"י המפקח הכללי על כוח אדם בשעת חירום בזרוע העבודה, מהווה לכאורה עבירה פלילית. העובדים לא יהיו זכאים לשכרם.

חל איסור לפטר עובדים שהוראות כוחות הביטחון אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. לכן, אם מקום העבודה אינו ממוגן, והוראות פיקוד העורף אוסרות לעבוד בו – אין תוקף לפיטורים, ועובדים שפוטרו יכולים לדרוש מהמעסיק לקלוט אותם בחזרה. זאת כקבוע בחוק להגנה על עובדים בשעת חירום.

לא. על פי החוק, אסור למעסיקים לפטר עובדים שנקראו לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך 30 יום לאחריו.

ככלל, החוק אינו מחייב מעסיקים לשלם שכר לעובדים שבחרו שלא להגיע לעבודה במצב חירום, ועל כן ההנחיה היא להגיע לעבודה (למעט מקומות שנאסרה בהם העבודה לפי ההנחיות).

ככלל, עובדים מוגנים מפיטורים רק אם הוראות פיקוד העורף אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. במקרים שבהם לא ברור לעובדים אם מקום העבודה מוגן או לא, ניתן לפנות לפיקוד העורף ולברר את ההנחיות. אם על פי פיקוד העורף המפעל נחשב מוגן – אי הגעה למקום העבודה היא על אחריות העובדים.