העברת סכומים שנוכו משכר העובד אל הגופים שאליהם הם מיועדים

מעסיק חייב להעביר את הסכומים שניכה משכר העובד אל הגופים שאליהם הם מיועדים, וזאת במועדים הקבועים בחוק.

• מעסיק המאחר בהעברת הכספים עשוי לשאת בקנסות ובחיוב של הפרשי הצמדה וריבית, ובמקרים מסוימים ייחשב האיחור כעבירה פלילית.
• חוק הגנת השכר מטיל על מעסיק חובה להעביר את הסכומים המיועדים לגופים שונים, כגון: קופות גמל, קרנות פנסיה, חברות ביטוח המנהלות את פוליסת ביטוח המנהלים של העובד, ביטוח לאומי, מס הכנסה וכו’.
• לפי סעיף 25א לחוק הגנת השכר, סכומים שנוכו משכר העובד, ואשר מיועדים לגופים אחרים, יועברו על ידי המעסיק אל אותם גופים בתוך 30 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו בוצע הניכוי (כלומר, אם לא העביר את הסכומים תוך 40 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק).

• מעסיק שלא מעביר את הסכומים שניכה משכר העובד לגופים הנ”ל תוך 30 יום מהמועד הנ”ל, מבצע עבירה פלילית שעונשה קנס או מאסר.
• בנוסף, מעסיק שמעכב או לא מעביר את הסכומים המיועדים לביטוח הפנסיוני של העובדים או לקרן השתלמות (אם העובד זכאי לה), נחשב למעסיק שמלין את השכר של העובד. מעסיק זה עשוי להיות מחויב בתשלום פיצויי הלנת שכר ואף בתשלום ריבית לגוף הפנסיוני או לקרן ההשתלמות, וזאת אם לא העביר את הסכומים (הן את חלקו של המעסיק והן את חלקו של העובד) תך 21 יום מהיום שבו רואים את השכר מולן. למידע נוסף ראו העברת כספים לביטוח פנסיוני ולקרן השתלמות על ידי המעסיק.

מי זכאי?

• כלל העובדים.

תהליך מימוש הזכות

• הזכות ניתנת באופן אוטומטי.
• במקרה שמעסיק הפר את הזכות ולא העביר את הסכומים שניכה אל הגופים שאליהם הם מיועדים בתוך התקופה הקבועה בחוק, ניתן לפעול במספר דרכים:
  • ניתן להגיש תלונה נגד המעסיק ליחידה לאכיפת חוקי העבודה במשרד העבודה.
  • ניתן להגיש תביעה נגד המעסיק בבית הדין האזורי לעבודה.
  • ניתן להגיש תלונה במשטרה נגד המעסיק.

• המועד הקבוע בחוק להעברת התשלומים עשוי להיות מוקדם יותר מהמועדים שצוינו לעיל ואיחור עשוי להטיל על המעסיק קנסות ותשלומי ריבת והצמדה.
• הפרת החובה להעביר את הסכומים תוך 30 יום מהיום שבו נחשב השכר למולן (כלומר, תוך 40 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק) נחשבת לעבירה פלילית של המעסיק, ודינה קנס או מאסר לתקופה של עד שנתיים.
• במקרה שההפרה בוצעה בנסיבות מחמירות, עשוי המעסיק לספוג קנס הגדול פי ששה מהקנס הקבוע בחוק או למאסר לתקופה של עד 30 חודשים. נסיבות מחמירות הן:
  • כוונה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר;
  • כוונה למנוע מהעובד תשלום שמגיע לו או תשלום שמגיע עבורו;
  • ביצוע 6 עבירות שונות כלפי 2 עובדים (3 עבירות נגד כל עובד).
• בנוסף, מעסיק שמעכב או לא מעביר את הסכומים המיועדים לקופת גמל או לקרן פנסיה, נחשב למעסיק שמלין את השכר של העובד, ועשוי להיות מחויב בתשלום פיצויי הלנת שכר. למידע נוסף ראו העברת כספים לקופת גמל או לקרן פנסיה על ידי המעסיק.
• המעסיק אינו רשאי לעכב את העברת הכספים, גם אם הוא נקלע לקשיים כלכליים וגם אם העובד הסכים לעיכוב.
• המוסד לביטוח לאומי עשוי לחקור מעסיקים החשודים באי-תשלום דמי ביטוח בעבור עובדיהם, ובמקרים מסוימים ייתכן שיוגש נגדם כתב אישום. למידע על זכויות הנחקרים ראו זכותון נחקרים בביטוח הלאומי.
• אם המוסד לביטוח לאומי שילם או עתיד לשלם לעובד שכיר קצבה כלשהי ומעסיקו לא דיווח או שילם עבורו במועד את דמי הביטוח הלאומי, המוסד לביטוח לאומי רשאי לתבוע מהמעסיק לשלם לו את כל סכומי הקצבה ששולמו או ישולמו לעובד. למידע נוסף ראו: דיווח ותשלום לביטוח לאומי על-ידי המעסיק עבור שכירים ומקבלי פנסיה.