חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

דף הבית » חדשות, עדכונים, חקיקה » ניוזלטר חודשי » עדכוני פסיקה וחקיקה מרץ 2024
חדשות האתר

מאמרים חדשים

קטגוריות
ארכיון מאמרים
אפריל 2024
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  

עדכוני פסיקה וחקיקה מרץ 2024

לקוחות נכבדים,
להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

עדכון עליית: שכר המינימום – אפריל 2024

ביום ב’, ה- 11/3/2024 , חתם שר העבודה יואב בן צור על צו להעלאת שכר המינימום.

הצו נחתם בעיכוב לאור התנגדות המגזר העסקי וטענת המעסיקים כי הדבר יקשה עליהם בעת המלחמה.

החל מתאריך ה-01/04/2024 יעמוד שכר המינימום על סכום של 5,880.02 ₪ לעובדים במשרה מלאה, כלומר, מדובר בהעלאה של 309 ₪.

עלייה זו משפיעה כמובן  גם על שכר המינימום השעתי אשר עלה מסכום של 30.61 ₪ לשעה ל- 32.30 ₪ לשעה.

בשנה שעברה, בחודש אפריל 2023 שכר המינימום עלה ב- 217 ₪ ועמד עד למועד העדכון האמור על סך של  – 5,571.75 ₪.

המלצתנו למעסיקים – שימו לב לשינוי האמור על מנת להימנע מחשיפה משפטית.

גובה שכר מינימום 2024

מתאריך 1.4.2024 שכר המינימום לחודש יעמוד על סך של 5,880.02 ₪.

שר העבודה, יואב בן צור, חתם אמש (11.3.24) על העלאת שכר המינימום, והחל מתאריך 1.4.2024 גובה שכר המינימום לחודש יעמוד על סך של 5,880.02 ₪. 

שכר מינימום שנים קודמות

שכר מינימום מגיל 18 ומעלה:

  • שכר יומי למועסק 6 ימים בשבוע: 222.87 ש”ח (החל ב- 01.04.2023)
  • שכר יומי למועסק 5 ימים בשבוע: 257.16 ש”ח (החל ב- 01.04.2023)
  • שכר לשעה בהיקף של 186 שעות בחודש: 29.96 ש”ח (החל ב- 01.04.2023)
  • שכר לשעה בהיקף של 182 שעות בחודש: 30.61 ש”ח (החל ב- 01.04.2023)
  • שכר חודשי: 5,571.75 ש”ח (החל ב- 01.04.2023)

שכר מינימום החל מ-1.4.1997

  החל ביום
שכר יומי שכר מינימום לשעהשכר מינימום לחודש
שכר מינימום ליום – בשבוע עבודה של 5 ימיםשכר מינימום ליום – בשבוע עבודה של 6 ימיםבהיקף של
186 שעות
בהיקף של
182 שעות
​1.04.2023​257.16​​222.87​29.95​30.61​5,571.75
​1.04.2018244.62​212.00​28.49​29.12​5,300.00​​​
​​1.12.2017244.62​​​212.00​​28.49​​​5,300.00​​
​1.1.2017230.77​​200.00​26.88​​5,000.00​
​1.7.2016222.69​193.0025.94​4,825.00​
1.4.2015 214.62186.0025.004,650.00
1.10.2012 198.46172.0023.124,300.00
1.07.2011 189.23164.0022.044,100.00
1.04.2011 179.55155.6120.923,890.25
1.07.2008 177.70154.0120.703,850.18
1.04.2007 171.24148.4119.953,710.18
1.01.2007 165.47143.4119.283,585.18
1.06.2006 165.47143.4119.283,585.18
1.04.2006 159.53138.2618.583,456.58
1.01.2003 153.93133.4117.933,335.18
1.04.2002 150.77130.6617.563,266.58
1.01.2002 150.77130.6617.563,266.58
1.04.2001 150.77130.6617.563,266.58
1.04.2000 136.84118.6015.942,964.95
1.04.1999 129.13111.9115.042,797.75
1.01.1999121.33105.1514.132,628.79
1.08.1998121.03104.8914.102,622.23
1.04.1998120.42104.3714.032,609.18
1.08.1997111.0196.2112.932,405.25
1.07.1997108.4193.9612.632,348.88
1.04.1997108.4193.9612.302,348.88
 

חובתו של המעסיק לחתום על טפסי ביטוח לאומי

הקדמה

עובדת בהיריון, אשר מצבה הרפואי אינו מאפשר לה להמשיך לעבוד, ואשר נעדרה ממקום עבודתה 30 ימים רצופים לפחות, רשאית להגיש תביעה לגמלת שמירת היריון למוסד לביטוח לאומי, ותהיה זכאית (בכפוף לעמידתה בתנאים) בגמלה האמורה, אשר מטרתה לפצות את העובדת על אבדן שכרה בתקופה זו.  במסגרת הגשת התביעה, על העובדת להגיש טפסים רלוונטיים לביטוח הלאומי, בין היתר, טופס תביעה לתשלום גמלה לשמירת היריון חתום על ידי המעסיק.

המקרה

בית הדין האזורי בת”א דן בתביעתה של הגב’ דינרה מקסודובה (להלן: “התובעת”) כנגד “דב שמירה, ניקיון וכח אדם בע”מ” (להלן: “הנתבעת”).

התובעת עבדה בחברה הנתבעת בתפקיד סמנכ”לית , אולם בתקופה האחרונה לעבודתה הועברה לתפקיד מזכירותי.

בחודש ספטמבר 2019 היה יום העבודה (בפועל) האחרון של התובעת, אשר יצאה באותו היום מהמשרד בסערת רגשות. החל מאותו היום, הנ”ל שהתה בחופשת מחלה, במהלכה ניגשה לרופא נשים אשר מילא לה טופס שמירת היריון לביטוח הלאומי (להלן: “הטופס”).

בזמן החופשה האמורה, ביקשה התובעת להחתים את הנתבעת על הטופס על מנת להגישו לביטוח הלאומי, אולם הנתבעת סירבה לכך על אף תחנוני התובעת.  

מהראיות עלה כי במשך חודשים רבים התובעת ובאי כוחה פנו לנתבעת בבקשה זו, ואולם הנתבעת המשיכה בסירובה ולא חתמה על הטופס.   

התובעת אף פנתה לביטוח הלאומי לעניין זה, ומטעם הביטוח הלאומי פנו לנתבעת בבקשה לחתום על המסמכים, אך הנתבעת סירבה וטענה כי לעובדת יש חוב כספי אליה וכי המסמך ייחתם לאחר שיוחזר החוב.

לאחר ארבעה חודשים מחודש ספטמבר, ילדה התובעת תאומים ושלחה לאחר מכן מכתב התפטרות לנתבעת ובו ביקשה לסיים את העסקתה לצורך טיפול בילדיה.

תביעת העובדת לשמירת הריון נדחתה, ובהתאם לראיות, קבע בית הדין כי הדחייה ארעה בין היתר גם בשל היעדר הטופס החתום על ידי התובעת, אולם גם בגין היעדר תיעוד רפואי רלוונטי.

ההכרעה

בית הדין קבע כי התנהלות הנתבעת במקרה זה היא חמורה וכי מדובר במחדל של הנתבעת אשר מצדיק פסיקת פיצויים לתובעת בגין עוגמת הנפש המרובה אשר נגרמה לה.

 כתוצאה מהתנהלות הנתבעת, נאלצה התובעת, בהיותה בהיריון מתקדם של תאומים, לגשת לעורך דין ולהיות במרדף של ממש אחרי הנתבעת על מנת שתמלא את חלה בטופס, ועל כן, התביעה התקבלה ונפסק כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 25 אלף ₪ וזאת בנוסף לפיצויים נוספים אשר נפסקו לטובת התובעת.   

עדכון: כניסתו לתוקף של צו ההרחבה בעניין משרתי המילואים ובני/בנות זוגם

מאת: עו”ד רינת טבאי

ביום 5.3.2024 פורסם ונכנס לתוקף צו ההרחבה להסכם הקיבוצי הכללי אשר נחתם בין ההסתדרות הכללית לבין נשיאות המגזר העסקי.

 צו זה חל על כלל העובדים והמעסיקים  למעט המגזר הציבורי.

 תקופת החלת הסכם זה הינה בין התאריכים: 07.10.23-31.12.2024 (להלן: “תקופת החלת ההסכם”/ “תקופת ההסכם”).

תקציר הוראות צו ההרחבה
  1. הארכת תקופת ההגנה מפיטורים למשרתי מילואים מ30 יום ל-60 יום.
  2. היעדרות בתשלום של עד 8 ימים לבני הזוג של משרתי מילואים שהינם הורים לילדים עד גיל 
  3. גרירת צבירת חופשה- במידה ולא התאפשר לעובד לנצל צבירת חופשת בשנת 2023 בעקבות מלחמת חרבות ברזל הוא יוכל לנצל את ימי החופשה שצבר בשנת 2024.

הארכת תקופת ההגנה מפיטורים למשרתי מילואים

על פי חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) תש”ט- 1949 אסור לפטר חייל המשרת מילואים, בתנאי ששירת יומיים ברציפות, במהלך כל תקופת שירות המילואים ועד ל30 יום מסיום יום השירות. פיטורים בתקופה זו יתאפשרו רק  בכפוף לקבלת היתר מועדת התעסוקה במשרד הביטחון.

בהתאם  לצו ההרחבה, הארכת תקופת הגנת הפיטורים לעובד ששירת במילואים תהיה תקפה לעובד אשר נעדר ממקום עבודתו בשל שירות מילואים למשך 60 ימים או יותר במהלך תקופת החלת ההסכם, כאשר תקופת ההגנה לפיטורים הוארכה כאמור מ- 30 ל- 60 ימי הגנה מפיטורים.

היתר לפיטורים במהלך תקופה זו יינתן בכפוף לאישור ועדת הפיקוח (כפי שפורסם באתר משרד העבודה) מטעמים מיוחדים שיירשמו.

ימי היעדרות בתשלום לבן הזוג של משרת המילואים

בתקופת החלת ההסכם בן זוג של משרת במילואים יהיה זכאי לימי היעדרות בתשלום.
תוספת ימי ההיעדרות בתשלום לבן הזוג יקבעו על פי מדרג זכאות ויינתנו בהתאם לימי המילואים המצטברים של משרת המילואים.

ימי ההיעדרות בהתאם למדרג הזכאות

תוספת ימי היעדרות בתשלום לבן הזוג

ימי מילואים מצטברים במהלך תקופת ההסכם

 

0

עד 30

2

31-60

4

61-90

6

91-120

8

121 ומעלה

צו זה מגדיר מי הוא “בן זוג של משרת מילואים”

  1. מי שיש להם ילד אחד לפחות מתחת לגיל 14.
  2. מי שיש להם ילד עד גיל 18 שחולה במחלה ממארת/מטופל בדיאליזה.
  3. מי שבהשגחתם הבלעדית קרוב שהוא אדם עם מוגבלות בהתאם לס’ 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998.
  4. מי שיש לו או לבן זוגו הורה חולה כהגדרתו בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה) התשנ”ד.

היעדרויות במסגרת הצו יהיו בכפוף לנסיבות להלן:

  1. מחלת ילד עד גיל 14.
  2. טיפול או השגחה בלעדי לקרוב משפחה שהוא אדם עם מוגבלות.
  3. מחלת ילד עד גיל 18 שחולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה.
  4. טיפול בהורה חולה כהגדרתו בחוק דמי מחלה.
  5. הארכת תקופת הלידה.
  6. השגחה וטיפול בילד
  7. היעדרות לצורך סידורים הכרחיים לניהול ותחזוקת משק הבית, שניתן לבצעם רק בשעות העבודה.
  8. היעדרות אחרות-בתיאום עם המעסיק.

תשלום בדיעבד:

מי שניצל ימי היעדרות ממכסת  ימי החופשה או המחלה הצבורים שלו בהתאם לנסיבות לעיל בתקופת ההסכם, לפני שהצו נכנס לתוקף, יהיה זכאי להחזרת ימים אלו למכסת הצבירה שלו.

צבירת חופשה שנתית:

עובד יוכל לצבור את ימי החופשה שלא ניצל למשך שתי שנות העובדה הבאות, גם ללא הסכמת המעסיק, בהתקיים אחת מהסיבות להלן:

  1. המעסיק לא נתן חופשה לעובד.
  2. העובד נעדר בשל שירות  מילואים לפחות חמישה ימים רצופים.
  3. העובד נעדר מעבודתו או לא ביצע אותה בשל הנסיבות המפורטות בסעיף 2 לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום.
  4. העובד נקרא לשירות עבודה או שהועסק במקום עבודה שניתן לו אישור למפעל חיוני או מפעל לשירותים קיומיים בהתאם לחוק שירות עבודה בשעת חירום.
  5. המעסיק העסיק עובד לפי היתר העסקה בהתאם לסעיף 11 לחוק שעות עבודה ומנוחה.

דגשים:

  1. ימי ההיעדרות ניתנים למימוש רק בעת שירות מילואים פעיל של בן הזוג.
  2. ימי ההיעדרות ניתנים לניצול גם באופן חלקי כשעות היעדרות ולא כיום מלא.
  3. הזכות לימי היעדרות לא נצברת מעבר לתקופת ההסכם ולא ניתנת כפיקדון.
  4. בן זוג של משרת מילואים שיש לו יותר מ-35 ימי חופשה יהיה זכאי למחצית מימי ההיעדרות הנ”ל וזאת רק בגין נסיבות סעיף ג’  1-4.

רפורמת מחירי התחבורה הציבורית “צדק תחבורתי”

עו”ד מור פפיר כהן

“צדק תחבורתי” – פעימה ראשונה

ביום 25.03.2024 נכנסה לתוקף רפורמת מחירי התחבורה הציבורית הנקראת “צדק תחבורתי”. בפעימה הראשונה אשר נכנסה לתוקף כאמור ביום 25.03.2024, ניתנו הנחות לתושבי הפריפריה בתחבורה הציבורית (עפ”י מדד הלמ”ס), נסיעות חינם לחיילים משוחררים ובוגרי שירות לאומי למשך שנה מיום שחרורם, והנחה של 50% לנוער עד גיל 18 ולזכאי ביטוח לאומי. בין הגילים  18-26 ניתנה הנחה בגובה של 33% בתחבורה הציבורית, אשר לה זכאים טווח הגילים הנ”ל במסגרת מנוי חודשי הנקרא “חופשי חודשי”.

פעימה שניה

בפעימה השנייה שעתידה להיכנס לתוקף לקראת סוף שנת 2024, יינתנו נסיעות חינם מגיל פנסיה והנחות לפי שכונת מגורים ובהתאם למצב הסוציו-אקונומי ובהתאם למדד הלמ”ס.

חשוב לציין, כי אם כבר ישנה הנחה על מנוי חודשי במסגרת פרופיל אחר משמע כי ישנה הנחה מיטבית ואין צורך לעדכן פרופיל חדש, שכן לא קיים “כפל מבצעים”.

להלן רשימה של הפרופילים החדשים שהתווספו לרפורמה, והזכאות המגיעה להם:

  1. פרופיל חיילים משוחררים ומסיימי שירות לאומי – בהתאם לחוק קליטת חיילים משוחררים, ניתנת זכאות לנסיעה חינם למשך שנה. ההנחה ניתנת למנוי חודשי (“חופשי חודשי”) בלבד.
  2. פרופיל גיאוגרפי – הנחה של 50% על מנויים חודשיים. מי שגר ביישובים מרוחקים מערי המטרופולין יזכה להנחה זו ויוכל להשתמש בכל אמצעי התחבורה הציבורית בארץ לכל מרחק נסיעה. ההטבה, מתייחסת לרשויות מקומיות המוגדרות ע”י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באשכול פריפריה 1-5 כולל. (ניתן לבדוק אם ישנה עמידה בקריטריון באתר “דרך שווה”)
  3. צעירים/ות מגיל 18 עד 26 (כולל)- זכאים ל-33% הנחה על מנוי חודשי. תקף לכל אמצעי התחבורה הציבורית בכל הארץ, לכל מרחק נסיעה.

פרופילים אלו מתווספים לפרופילים הקיימים אשר מזכים גם הם להנחה בתחבורה הציבורית.

כפי שצוין לעיל, לקראת סוף השנה תיכנס לתוקפה הפעימה השנייה של התוכנית אשר תכלול בין היתר את הורדת גיל הזכאות לנסיעות חינם עבור אזרחים ותיקים, שנכון להיום זכאים לנסיעות חינם החל מגיל 75, באמצעות הרפורמה הם ייהנו מההטבה כבר מגיל הפנסיה (67 לגברים ו-62 לנשים).

פריפריה חברתית

בנוסף, תינתן הנחה אשר נקראת “פריפריה חברתית” ובמסגרתה תינתן הנחה וזו בהתאם לשכונת המגורים בה גר הזכאי, ולא לפי ישוב/עיר. משמע כי תושבים המשתייכים לשכונות אשר יחשבו עפ”י הלמ”ס לשכונות המשתייכות לשכבות סוציו אקונומיות נמוכות, יהיו זכאים גם כן להנחה וזאת גם אם הם גרים בערים מרכזיות כמו תל-אביב, חיפה.

טבלאות תעריפי “צדק תחבורתי”

קבצים להורדה

https://www.kolhamas.co.il/wp-content/uploads/2024/02/עותק-של-עותק-של-עותק-של-עותק-של-קול-המס-2200-x-700-פיקסל-2200-x-700-פיקסל.png
עדכוני פסיקה וחקיקה פברואר 2024
https://www.kolhamas.co.il/wp-content/uploads/2024/01/Blue-and-White-Modern-We-Are-Hiring-Banner.png
עדכוני פסיקה וחקיקה ינואר 2024
https://www.kolhamas.co.il/wp-content/uploads/2023/12/עותק-של-עותק-של-עותק-של-קול-המס-2200-x-700-פיקסל-3.png
עדכוני פסיקה וחקיקה דצמ’ 2023
https://www.kolhamas.co.il/wp-content/uploads/2023/11/Blue-Modern-World-Health-Day-Bannerd110a0.webp
עדכוני פסיקה וחקיקה נובמבר 2023
https://www.kolhamas.co.il/wp-content/uploads/2023/10/עדכוני-פסיקה-וחקיקה3.png
עדכוני פסיקה וחקיקה אוקטובר 2023
https://www.kolhamas.co.il/wp-content/uploads/2023/09/עדכוני-פסיקה-וחקיקה-אוגוסט-2023.png
עדכוני פסיקה וחקיקה ספטמבר 2023
https://www.kolhamas.co.il/wp-content/uploads/2023/08/עדכוני-פסיקה-וחקיקה-אוגוסט-2023.png
עדכוני פסיקה וחקיקה אוגוסט 2023
https://www.kolhamas.co.il/wp-content/uploads/2023/07/עדכוני-פסיקה-וחקיקה-יוני-2023.png
עדכוני פסיקה וחקיקה יולי 2023
https://www.kolhamas.co.il/wp-content/uploads/2023/06/עדכונים.png
עדכוני פסיקה וחקיקה יוני 2023
https://www.kolhamas.co.il/wp-content/uploads/2023/05/ניוזלטר-2.png
עדכוני פסיקה וחקיקה מאי 2023
https://www.kolhamas.co.il/wp-content/uploads/2023/05/באנר-כללי-2200-×-700-פיקסל-2200-×-1100-פיקסל.png
עדכוני פסיקה וחקיקה אפריל 2023
https://www.kolhamas.co.il/wp-content/uploads/2023/04/ניוזלטר.png
עדכוני פסיקה וחקיקה מרץ 2023
1 2 3

תוכן עניינים