ביום 17.03.2025, חתם שר העבודה יואב בן צור על צו ההרחבה להסכם הקיבוצי בין ההסתדרות והתאחדות הקבלנים בוני הארץ, הגופים שמייצגים את העובדים והמעסיקים בענף הבנייה והתשתיות בישראל הצו מהווה תוספת לצו ההרחבה בענף הבנייה משנת 2015. צו ההרחבה החדש משפר את תנאי העסקתם של עובדי הבנייה באופן ניכר, אשר סובל מתחילת מלחמת חרבות ברזל במחסור כוח אדם.

על מי יחול הצו?

צו ההרחבה יחול על כלל המעסיקים במשק העוסקים בתחום הבנייה, התשתיות, צמ”ה, עבודות ציבוריות, הנדסה אזרחית ושיפוצים.

העובדים עליהם יחולו הוראות צו ההרחבה הם עובדים ומנהלי עבודה המועסקים באתרי בנייה או בשיפוצים, ולמעט עובדים בתפקידי מנהלה ועובדים משרדיים.

מה כולל ההסכם:

שדרוג מבנה השכר בענף:

בדצמבר הקרוב יעמוד שכרם של העובדים בדרגה 1 על 6,300 ₪
עם השלמת הפעימות, עובדים בדרגה 4 ישתכרו לא פחות מ-8,000 ₪ לחודש, שמשמעה תוספת של כ- 22% מעל שכר המינימום במשק.

דרגות:

הדרגות יצומצמו מ-8 דרגות כיום ל-4 דרגות, במטרה ליצור קפיצות שכר משמעותיות יותר לעובדים.
בוטלה התלות בוועדת הדרגות לצורך התקדמות בדרגות.

הכשרות:
ההסכם מדגיש את חשיבות ההכשרה המקצועית והבטיחות בענף באמצעות קשירת הקידום בדרגות להשתתפות בהכשרות.
קידום הדרגות יותנה בהשתתפות בהכשרות בטיחות מעשית (בשכר).

ביצוע הכשרה מקצועית יקצר את משך השהייה בדרגה בחודשיים.
מעסיק רשאי לקצר את משך השהייה בדרגה בשנה אם העובד עבר השתלמות מקצועית מהותית במקצועו.

מנהלי עבודה:

עקב המחסור הגדול בענף הבניין הוחלט על העלאת שכר ניכרת למנהלי עבודה, כך שמנהל עבודה בדרגה 1 ירוויח 10,000 ₪ כשרצפת השכר תעלה בהדרגה עד לרמה של 16,000 ₪ למנהל עבודה בדרגה 4 עם תום כניסת הפעימות בתוקף (60 חודשים).
קידום אוטומטי בדרגות כל 4 שנים.

מנופאים:

תוספת שכר שתעמיד את שכרם השעתי על 54 ₪ לשעה בתום 36 חודשים ממועד כניסתו של הצו לתוקף.

תנאים נלווים:

צו ההרחבה מעדכן, בנוסף, את הזכאות לביגוד, מסדיר את הוצאות האש”ל להן זכאים העובדים בענף, וכן מעדכן את סכום השי לחג.

חובת פרסום דוחות על פערי שכר מגדריים בארגון

מאת: עו"ד רינת טבאי

עם כניסת תיקון מס' 6 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996 בשנת 2020, חלה על ארגונים שמעסיקים מעל 518 עובדים חובה שנתית לערוך שני דוחות:

דוח פנימי שמנתח את פערי השכר בין נשים לגברים.
דוח פומבי שמיועד לפרסום לציבור, כולל באתר האינטרנט של המעסיק (ככל שיש).

בנוסף, על המעסיק לספק לכל עובד/ת מידע אישי על שיוכם לקבוצות המוגדרות בדוח – כדי שכל אחת ואחד יוכלו להבין את תמונת המצב של השכר המגדרי בקבוצה שאליה הם משתייכים.

פרסום הדוח הציבורי לשנת 2024 – עד 1.6.2025

על פי הוראות החוק, יש להשלים את פרסום הדוח הציבורי עבור שנת 2024 עד תחילת חודש יוני 2025.

הדוח הפנימי – ניתוח לפי מין והצגת ממוצע שכר חודשי

הדוח הפנימי מבוסס על נתונים שמרכז המעסיק ובו מוצג שכרם החודשי הממוצע של עובדים ועובדות. הנתונים מנותחים לפי מין ולפי קבוצות עבודה בארגון, תוך הדגשת הפערים בין נשים וגברים בכל קבוצה.
על המעסיק חלה החובה לשמור את כל המידע ששימש לבניית הדוח.

עם השלמת הדוח, על המעסיק להעביר לכל עובד ועובדת מידע אישי לגבי הקבוצה שאליה הם משתייכים על מנת שיהיו מודעים למצב פערי השכר המגדריים בקבוצה שלהם– כחלק מהשקיפות המחויבת לפי החוק.

הדוח הפומבי – פרסום לציבור הרחב

בהתבסס על הנתונים מהדוח הפנימי, על המעסיק להנגיש לציבור דוח ציבורי, שבו יוצגו פערי השכר החודשיים הממוצעים בין נשים לגברים באחוזים, לפי פילוח מגדרי של קבוצות עובדים. הדוח מתפרסם באתר האינטרנט של החברה, אם קיים.

המלצות נציבות שוויון הזדמנויות – הנחיות שכדאי להכיר

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה פרסמה בשנת 2023 קובץ המלצות בנוגע ליישום התיקון לחוק. אף שמדובר בהמלצות ולא בדרישות מחייבות, ייתכן שבתי הדין לעבודה יתייחסו אליהן בעתיד ככלי פרשני.

פערי השכר בין נשים לגברים אינם נובעים רק מהבדלים בתפקידים או בוותק, אלא משקפים לעיתים קרובות הטיות מערכתיות עמוקות. ארגונים הבוחרים לפעול באופן יזום ומבוקר לצמצום הפערים משדרים מחויבות לאחריות חברתית וניהול הוגן – ערכים שמוערכים על ידי עובדים.

יתרה מכך, סביבת עבודה שוויונית תורמת לשימור עובדים, מגבירה שביעות רצון ומשפרת ביצועים עסקיים לאורך זמן. עמידה בדרישות החוק ופרסום דוחות מדויקים מהווים לא רק חובת ציות, אלא גם הזדמנות לשיפור תהליכים פנים. מעבר לכך, ציבור העובדים הופך מודע יותר ורגיש לנושא, ודורש שקיפות ואחריות חברתית. לכן, יש לראות בדוחות השנתיים לא רק חובה חוקית – אלא גם מנוף לשינוי ארגוני מהותי.

בית הדין קבע- מעסיק רשאי לדרוש מעובד שהציג אישור רפואי מקופת חולים לעמוד לבדיקה רפואית מטעמו.

מאת: עו"ד רינת טבאי

סע"ש(ת"א) 58217-06-22 ניתן ביום 02.03.2025

לאחרונה קבע בית הדין האזורי תל אביב, כי בנסיבות מסוימות מעסיק יכול לדרוש מעובד להיבדק על ידי רופא מטעמו גם אם העובד הציג בפניו אישור מחלה מקופת חולים.

רקע כללי:

תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשמ"ו-1986 להלן: התקנות, קובעות כי במצב שבו התעורר ספק אודות תעודת המחלה שהעובד סיפק, כאשר מדובר בתעודה שלא אושרה על ידי קופת חולים, רשאי המעסיק להעמיד את העובד לבדיקה רפואית.

עובדות פסק הדין:

עובדת זומנה לשימוע, לאחר מכן הפסיקה להגיע למקום העבודה. כאשר בזמן הזה העובדת מציגה בפני המעסיק אישורי מחלה מתמשכים שנתנו על ידי קופת החולים. המעסיק, שחשד כי העובדת התחילה לעבוד אצל מעסיק מתחרה, ביקש ממנה להיבדק על ידי רופא מטעמו, העובדת סירבה.

לכאורה, לאור לשון התקנות, נראה כי המעסיק מלכתחילה לא היה רשאי להעמיד את העובדת לבדיקה רפואית מאחר ותעודת המחלה שנמסר לו היא תעודה שמאושרת על ידי קופת החולים. ונראה כי בקשת המעסיק חורגת מהמסגרת החוקית.

הכרעה:

השופט קבע כי יש מקום לחרוג מהתקנה במקרים חריגים. בפסק הדין הדגיש כי "הגיעה העת להרחיב את התקנה גם למקרים שבהם הומצאה תעודת מחלה מקופת חולים, במקרים מיוחדים כמו במקרה שלפנינו".

השופט ציין כי אישורי המחלה אינם מפרטים אודות מצבו הרפואי של העובד ולכן מצב זה מותיר את המעסיק באפלה באשר להימנות אותם אישורים וכי תעודות מחלה של קופות חולים אינם הוכחה חותכת למצב רפואי.

בנסיבות פסק הדין, העובדת הפסיקה את עבודתה מרגע קבלת הזימון לשימוע והתעורר חשד מבוסס אצל המעסיק באשר להיות העובדת חולה וכי העובדת התחילה לעבוד במקביל אצל המתחרים. נראה כי במצב בו מונפקים אישורי מחלה לאורך תקופה ממושכת נכפה על המעסיק להמשיך להעסיק את אותה העובדת בניגוד לכוונתו לסיום יחסי העבודה.

קבע בית הדין כי במקרה דנן קיימת זכות למעסיק להעמיד את העובדת לבדיקה רפואית. עוד הוסיף השופט כי המעסיק פעל באופן סביר, כאשר נתן לה התראה של 24 שעות מראש להתייצבות אצל רופא, כמו כן הפנה אותה לבדיקה רפואית הנמצאת באזור מגוריה של העובדת.

בית הדין התייחס לכך שהיום ניתן לקבל בקלות רבה, "בלחיצת כפתור", אישורי מחלה על ידי קופות החולים. גם אם זה לא לאחר ביקור רופא. כך שניתן לערער על מהימנות אישורי המחלה.

לסיום- נקבע כי תכלית תקנות דמי מחלה לא יכולות להתקיים באופן גורף. בנסיבות העניין העובדת התנהלה בחוסר תום לב ודרך פעולתו של המעסיק הייתה תקינה והוא היה רשאי להעמידה לבדיקת רופא.