נקודות הזיכוי הבסיסיות ניתנות לכל תושב/ת בישראל:

1. כל תושב מקבל 2 נקודות זיכוי.
2. כל תושב זכאי לקבלת 0.25 נקודות זיכוי עבור נסיעות, וזאת ללא תלות בשאלה אם יש לו רכב, רישיון, ואם הוא משתמש בתחבורה או לא.
3. אישה מקבלת תוספת של עוד 0.5 נקודות זיכוי. 

יוצא אפוא:

נקודות הזיכוי הבסיסיות לאישה הן 2.75.

נקודות הזיכוי הבסיסיות לגבר הן 2.25.

מס הכנסה מתיר נקודות זיכוי עבור ילדים. מתן נקודות הזיכוי משתנה בהתאם לסטטוס המשפחתי ולהורה שמחזיק את הילד.

ככלל, לא ניתנות נקודות זיכוי עבור מצב אישי: נשואים, גרושים, רווק/ה, אלמן/ה וכו’.  הסטטוס המשפחתי רלוונטי ומשפיע על נקודות זיכוי רק במצב שבו יש ילדים, כפי שיוסבר להלן.

נקודות זיכוי עבור ילדים בתא משפחתי משותף

בתא משפחתי משותף (משק בית משותף), כאשר האב והאם גרים ביחד, הזכאות תהיה כדלקמן:

אם – תקבל נקודות זיכוי ילדים:

את נקודות הזיכוי בגין הילדים מקבלת האם לפי הפירוט הבא, בהתאם לגיל הילד:

• ילד שנולד בשנת המס – האם תקבל 1.5 נקודות זיכוי, על פני כל השנה. נקודה אחת מתוך כך ניתנת לדחייה לשנת המס הבאה, לפי בחירת האם;
• ילד שמלאו לו שנה עד 5 שנים – 2.5 נקודות זיכוי;
• ילד שמלאו לו 6 עד 17 שנים – 1 נקודה;
• ילד שמלאו לו 18 שנים בשנת המס – 0.5 נקודה (בגיר).

אחרי גיל 18, לא תינתנה נקודות זיכוי עבור הילדים.

אב – נקודות זיכוי פעוט:

בתא משפחתי משותף, האב מקבל נקודות זיכוי פעוט עבור ילדים עד גיל 5.

• ילד שנולד בשנת המס – האב יקבל 1.5 נקודות זיכוי על פני כל השנה.
• ילד שמלאו לו שנה עד חמש שנים – 2.5 נקודות זיכוי.

נקודות זיכוי במשפחה חד-הורית

משפחה חד הורית – כאשר זהות שני ההורים ידועה, אך הם אינם חיים יחד.

הורה שהילדים בחזקתו – הורה שהילדים נמצאים בחזקתו יקבל את נקודות זיכוי ילדים (בתא משפחתי משותף, האם קיבלה נקודות אלה; במשפחה חד הורית, אם האב מגדל את הילד, הוא יקבל את הנקודות כמו האם, ואם האם מגדלת – המצב יישאר כמו בבית משותף).

הורה שהילדים בחזקתו יקבל לפי הפירוט הבא:

• ילד שנולד בשנת המס – 1.5 נקודות זיכוי, על פני כל השנה. נקודה אחת מתוך כך ניתנת לדחייה לשנת המס הבאה, לבחירת ההורה.
• ילד שמלאו לו שנה עד 5 שנים – 2.5 נקודות זיכוי.
• ילד שמלאו לו 6 עד 17 שנים – 1 נקודה.
• ילד שמלאו לו 18 שנים בשנת המס – 0.5 נקודה (בגיר).
• אחרי גיל 18, לא תינתנה נקודות זיכוי עבור הילדים. 

הורה שהילדים לא בחזקתו יקבל את נקודות זיכוי פעוט.

תזכורת נקודות זיכוי פעוט :

• ילד שנולד בשנת המס – 1.5 נקודות זיכוי על פני כל השנה.
• ילד שמלאו לו שנה עד חמש שנים – 2.5 נקודות זיכוי.

נקודת זיכוי אחת עבור החזקת הילדים – הורה חד הורי יקבל נקודת זיכוי אחת עבור היותו חד הורי שמחזיק את הילדים, ללא קשר למספר הילדים; הורה חד הורי שהילדים בחזקתו ויש לו 10 ילדים, יקבל נקודת זיכוי אחת בלבד בגין היותו חד הורי. 

נקודת זיכוי אחת עבור השתתפות בכלכלת הילדים – ההורה שמשלם את מזונות הילדים (משתתף בכלכלת ילדיו) יקבל עד נקודת זיכוי אחת (בהתאם להשתתפות בכלכלת הילדים), גם כן ללא קשר למספר הילדים. שימו לב, אם לא ידוע שאחד מההורים משלם מזונות, אין לחשב לו נקודה בגין מזונות באופן אוטומטי.

חשוב! נישואין בשנית או ניהול משק בית משותף עם אחר, מבטלים את החד הוריות.

נקודות זיכוי להורה אחד

בתא משפחתי של הורה אחד (למשל, אלמן או אלמנה או שזהות ההורה אינה ידועה – כגון מקרים של תרומת זרע או ביצית וכו’), ההורה האחד מקבל את כל נקודות הזיכוי הן של “האב” והן של “האם” מכיוון שאין צד שני שיקבל אותם.

נקודות הזיכוי שיינתנו הינן:

נקודות זיכוי ילדים + נקודות זיכוי פעוט + נקודה אחת בגין חד הוריות.

גרוש/ה שהתחתן/ה בשנית ומשלם/ת מזונות לבן/בת זוג לשעבר

חשוב: הכוונה כאן היא לתשלום מזונות עבור בן זוג ולא עבור ילדים.

יש מצבים בהם הגרוש/ה משלם מזונות לבן הזוג לשעבר, ללא קשר לילדים, אף אם אין ילדים כלל. למשל, אישה אמידה שבעלה הורגל לחיים ברמה גבוהה, יכול בית המשפט לחייב אותה לשלם מזונות לבן הזוג, בעת הגירושין.

במצב כזה, מי שמשלם מזונות בן זוג, יהיה זכאי לנקודת זיכוי בתנאי שהתחתן פעם נוספת, וזאת מכיוון שהוא מממן בית נוסף והרשויות מבקשות להקל עליו על ידי מתן נקודת זיכוי אחת.

סיכום התנאים:

1. גרוש/ה;
2. שהתחתן/ה בשנית;
3. משלם/ת מזונות לבן/בת זוג לשעבר.

נקודת זיכוי זו ניתנת להעברה בן בני הזוג.

במידה שהגרוש/ה משלם גם מזונות בן זוג וגם מזונות לילדים, הם זכאים לקבל נקודת זיכוי אחת לכל תשלום מזונות.

מי שמלאו לו או לה 16 או 17 שנים בשנת המס זכאי/ת נקודת זיכוי אחת. הזכאות לנקודת הזיכוי קיימת גם לנער/ה בגילאים כאמור, שאינם עובדים.

נקודה זו ניתנת להעברה לבן הזוג של הנער/ה. מכאן ההיגיון שהנער/ה מקבלים את נקודת הזיכוי גם אם אינם עובדים בפועל. כך הם יכולים להעבירה לבן הזוג המפרנס. מצב כזה כמעט שלא קורה, כי מקרי הנישואין לפני גיל 18 הם נדירים ואינם מותרים אוטומטית בחוק. למשל, נערה שממשיכה ללמוד, מתחתנת עם גבר בן 21; היא יכולה להעביר את הזכאות לנקודה לבן הזוג שלה.

חיילים משוחררים בתנאים מסוימים זכאים לקבלת נקודות זיכוי כפי שיפורט.

מועד הזכאות לתחילת ההטבה: חיילים משוחררים זכאים להטבה החל מהחודש שלאחר השחרור מהצבא. למשל, אם תאריך השחרור הוא 5 ביולי, הטבת נקודות הזיכוי תחל באוגוסט. 

נקודות זיכוי בגין חיילים משוחררים אינם ניתנים להעברה או ל”הקפאה”.

משך זמן ההטבה – 36 חודשים, היינו 3 שנים.

פירוט הזכאות לנקודות זיכוי:           

נקודות הזיכוי מחושבות לפי חודשים ולא על פני כל השנה.

בתנאים מסוימים, עולים חדשים זכאים לנקודות זיכוי כפי שיפורט.

מועד הזכאות לתחילת ההטבה: ההטבה ניתנת החל מהחודש שבו העולה החדש עלה לישראל. אם הוא עלה ב-29 למאי, הוא יקבל את ההטבה החל מחודש מאי. גם כאן אין חשיבות ליום העלייה, אלא לחודש העלייה בלבד.

משך זמן ההטבה – 42 חודשים, היינו שלוש שנים וחצי.

פירוט הזכאות לנקודות זיכוי:

נקודות הזיכוי הן מדורגות. עם חלוף השנים בארץ, העולה אמור להשתלב ולהסתדר ולכן מספר הנקודות פוחת.

במקרים מסוימים, רשויות המס מאפשרות לעולה חדש על פי בקשתו להקפיא את הזכאות שלו, כלומר להפסיק את ספירת 42 חודשי הזכאות, ולהמשיך ולנצל אותם מאוחר יותר.

למשל: עולה חדש מגיע לארץ כדי להתגייס לצבא. על פי הכלל הרגיל, מהחודש הראשון בו עלה לארץ ניתנות לו נקודות הזיכוי ומתחילה ספירת 42 חודשי הזכאות. במצב כזה הוא בעצם לא נהנה מההטבה כי שכרו הצבאי בשירות סדיר אינו מגיע לחבות במס. לכן, רשויות המס מאפשרות להקפיא את ספירת החודשים ולחדש את ספירתם עם סיום השירות הסדיר, וכך העולה החדש ייבנה מההטבה כפי שחפץ המחוקק.

המצבים בהם רשויות המס מאפשרות להקפיא את ספירת חודשי הזכאות הם:

1. שירות צבאי סדיר;
2. לימודים על תיכוניים, למשל: לימוד מקצוע, לימוד לתואר (לא אולפן).
3. שהייה מחוץ לישראל למשך חצי שנה לפחות ועד 3 שנים; למשל, אם העולה יוצא מהארץ לתקופה של חצי שנה לפחות, ניתן להקפיא את נקודות הזיכוי להן הוא זכאי לתקופה בה אינו נמצא בארץ ועד ל-3 שנים. לאחר מכן תמשיך זכאותו להיספר במרוצת השנים. 

מסיימי לימודים אקדמאיים זכאים לנקודות זיכוי כפי שיפורט, בהתקיים תנאים מסוימים.

תנאי סף לקבלת ההטבה: הלימודים צריכים להיות מוכרים על ידי המוסד להשכלה גבוהה.

מועד הזכאות לתחילת ההטבה: בשנת המס שלאחר השנה שבה הסתיימו הלימודים או בשנה שלאחריה. לדוגמה, אדם שסיים את לימודיו לתואר ב-31 במאי 2019, זכאותו תחל בינואר 2020, או בשנה שלאחר מכן – לפי בחירת העובד.

במקרה של קבלת תואר, נקודות הזיכוי מחושבות לשנים שלמות ואין משמעות לחודשים.

במקצועות שמצריכים התמחות: העובד יכול לבחור לקבל את ההטבה במועד כאמור לעיל או לקבל את ההטבה בשנת המס שלאחר סיום ההתמחות.

נקודות הזיכוי למסיימי תואר משנת 2014 ואילך:

1. תואר ראשון – 1 נקודת זיכוי אחת למשך שנה.
2. תואר שני – 0.5 נקודת זיכוי למשך שנה.
3. תואר שלישי ברפואת שיניים או רפואה – נקודת זיכוי אחת למשך שנה, ו-0.5 נקודת זיכוי למשך שנה לאחר מכן.
4. מסלול ישיר לתואר שלישי – בסיום התואר הראשון – 1 נקודת זיכוי למשך שנה, ובסוף התואר השלישי עוד 0.5 נקודת זיכוי למשך שנה. 

תזכורת: יכול לנצל את נקודות הזיכוי בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו הלימודים או בשנה שלאחריה.

נקודות זיכוי – לימודי מקצוע

מסיימי לימודי מקצוע זכאים לנקודות זיכוי כפי שיפורט, בהתקיים תנאים מסוימים.

תנאי סף לקבלת ההטבה:

• הנקודות ניתנות למי שסיים לימודי מקצוע בהיקף של 1,700 שעות לימוד אקדמאיות.
• תעודת הלימודים צריכה להיות מוכרת על ידי משרד ממשלתי.

מועד הזכאות לתחילת ההטבה: בשנת המס שלאחר השנה שבה הסתיימו הלימודים או בשנה שלאחריה.

לדוגמה: אדם שסיים את לימודי התעודה ב-25 באפריל 2019, זכאותו תחל בינואר 2020.

למסיימים משנת 2014 – נקודת זיכוי אחת למשך שנה. 

חשוב: לא ניתן לקבל נקודות זיכוי גם בגין תואר וגם בגין לימודי מקצוע, ויש לבחור באחת מן האפשרויות.

עובדים זרים חוקיים בלבד זכאים לנקודות זיכוי, בהתאם לתחום עבודתם ולמינם:

עובדים זרים בתחום הסיעוד:

1. גברים –  2.25 נקודת זיכוי.
2. נשים –   2.75 נקודת זיכוי.

עובדים זרים בתחום אחר – שאינו סיעוד:

1. גברים –  1 נקודת זיכוי.
2. נשים –   1.5 נקודות זיכוי.

נקודות הזיכוי יינתנו באופן יחסי למספר חודשי השהייה בישראל.

* עובד זר לא חוקי לא זכאי לנקודות זיכוי.