רשת סופרמרקט הסבירה כי החליטה שלא לקבל את המועמדת מאחר שהיא הסתירה בראיון הקבלה שהיא בחודש שלישי וסיפרה על כך רק בתום שבוע התלמדות. בית הדין לעבודה קבע כי מדובר בשיקול זר.

השופט נוהאד חסן קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד רשת סופרמרקט ופסק לטובתה פיצוי ללא הוכחת נזק של 30,000 שקל. השופט קבע שהרשת פעלה בניגוד לחוק כשדחתה את מועמדותה של התובעת לתפקיד קופאית ראשית, רק מאחר שגילתה כי היא בהיריון. השופט הבהיר בין היתר כי אין כל חובה על מחפשות עבודה לספר על היריון לפני חודש חמישי.

התובעת סיפרה שבמהלך אוגוסט 2019 פנתה לחברת כוח אדם לשם חיפוש עבודה. היא הופנתה לראיון ברשת סופרמרקט עבור תפקיד קופאית ראשית. במהלך הראיון נאמר לה שהיא צפויה לעבור התלמדות של כשבוע ימים ולאחר מכן לעבור פוליגרף בשל העיסוק בכספים.

ימים ספורים לאחר מכן היא החלה את שבוע ההתלמדות במהלכו שובצה בקופה רגילה. לגרסתה, היא השתלבה מהר מאוד והרגישה טוב מבחינה מקצועית.

בהמשך נקבעה לה בדיקת פוליגרף במכון פרטי. לאחר שמילאה שאלון ובטרם חוברה למכשיר היא סיפרה לבודק ביוזמתה כי היא בהריון בחודש שלישי כי חשבה שזה עשוי להיות רלוונטי לבדיקה. הבודק אמר לה שהם אינם מבצעים בדיקות פוליגרף לנשים בהריון ומיד יצר קשר עם קב”ט הנתבעת ודיווח לו על כך. הקב”ט בתגובה אמר לבודק שיעשה לתובעת תשאול במקום בדיקת פוליגרף.

כשעתיים לאחר בדיקת הפוליגרף נציג של חברת כוח האדם הודיע לה בשיחה טלפונית כי הרשת החליטה להמשיך ולהעסיק מתמודדת אחרת למשרה.

לטענתה התובעת, היא לא התקבלה רק בשל כך שסיפרה על הריונה ומדובר באפליה פסולה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

הנתבעת הסתמכה על עדותו של בודק הפוליגרף שלפיה מכיוון שהתובעת לא סיפרה בראיון הקבלה שהיא בחודש שלישי להריון, היא למעשה הסתירה את דבר הריונה מה שמעיד על “חוסר יושרה וזה דבר שמראה על חוסר אמינות של אדם”.

היו לה כישורים

השופט נוהאד חסן מבית הדין לעבודה בחיפה ציין כי לנוכח העובדה שהתובעת עברה את ההתלמדות בהצלחה והועברה לשלב הפוליגרף, נקודת המוצא היא שהיו לה הכישורים המקצועיים הנדרשים לתפקיד, כך שעל הנתבעת להוכיח שלא שיקולים פסולים בהחלטה.

השופט כתב כי מסקנת בודק הפוליגרף קשורה באופן ישיר להריונה של התובעת ועל כך בדיוק בא החוק להגן. הוא הדגיש כי על פי חוק התובעת איננה מחויבת לספר על דבר הריונה בשלב זה של ההריון (ולפני חודש חמישי להריון).

זאת ועוד, הנתבעת הודתה כי אין כל מניעה שאישה בהריון תבצע תפקיד של קופאית ראשית ואין קשר בין ההיריון לתפקיד שהוצע לתובעת.

השופט ציין כי בנסיבות שבהן למידע בדבר ההיריון לא הייתה כל רלוונטיות למשרה המוצעת, ממילא לא הייתה חובה על התובעת “לגלות” לנתבעת אודות ההיריון. “באי גילוי ההיריון אין משום חוסר יושר או הפרת חובת תום לב מוגברת, המצדיק את הטענה של הנתבעת כלפי התובעת”, כתב.

השופט סיכם כי התובעת לא התקבלה לעבודה רק כי לא סיפרה על היותה בחודש שלישי בראיון הקבלה, ומדובר באפליה פסולה המנוגדת לחוק.

הנתבעת חויבה בפיצוי בסך 30,000 שקל בתוספת הוצאות בסך 4,000 שקל.