חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

דף הבית » זכויות עובדים » תנאי עבודה » אישור בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד וולט – בין החברה לשליחיה מתקיימים יחסי עבודה
חדשות האתר

מאמרים חדשים

קטגוריות
ארכיון מאמרים
פברואר 2024
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
2526272829  

אישור בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד וולט – בין החברה לשליחיה מתקיימים יחסי עבודה

תובענה ייצוגית

בית הדין האזורי לעבודה אישר בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת השליחויות “וולט” שעניינה בתביעה להכרה בשליחי “וולט” כעובדי חברה.  נקבע כי לוולט קיימת יכולת פיקוח על השליחים באמצעות האפליקציה בזמן אמת וכי עצם העובדה כי מדובר בעבודה גמישה אין בה כדי לשלול יחסי עבודה ואת ההגנות הסוציאליות הנובעות מכך. 

עסקינן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש התובע הייצוגי, שליח מטעם חברת “וולט”

 (להלן : “המבקש”) כנגד חברת “וולט” – (להלן: “החברה” או “וולט”)  בטענה כי בין החברה ובין עובדיה יש יחסי עבודה.

קיום יחסי עבודה

המבקש טען כי בינו ובין חברי הקבוצה לוולט מתקיימים יחסי עבודה אף על פי ששליח מוגדר כ”עצמאי” אשר עליו לבצע את המשלוחים באופן אישי והוא אינו יכול להעסיק עובדים מטעמו או להעביר את זכויותיו לאדם אחר שיבצע את המשלוחים במקומו.

השליח אומנם יכול לבחור את שעות העבודה שלו, אך זאת בכפוף לשעות הפעילות המוגדרות של וולט. עוד נטען כי למרות שהעבודה גמישה, וולט מעודדת את השליחים לעבוד בסופי שבוע ובשעות העומס ומפצירה בהם להעמיד עצמם לרשותה בסופי שבוע ובשעות העומס וכי הסכם ההתקשרות בין וולט לשליחים הוא אחיד והשליח אינו רשאי לבצע בו שינויים; המבקש הוסיף וגרס כי וולט מספקת לשליחים את כלי העבודה, ועל השליח לדווח על המועדים בהם הוא זמין.

יתרה מזאת, אם השליחות מבוצעת לא לשביעות הרצון של וולט או הלקוח הסופי, וולט רשאית לנכות כספים משכרו של השליח.

המבקש הדגיש כי על אף שהעבודה משווקת “ללא בוס”, כל אימת שהאפליקציה פועלת והמבקש מעמיד את עצמו לרשות החברה – האלגוריתם הוא הבוס. השליח מקבל בזמן אמת הנחיות ברורות היכן להיות ובתוך כמה זמן.

השליח מקבל הוראות מה לאסוף והיכן להניח את המשלוח. לשליח אין שיקול דעת או אפשרות לסרב והוא אינו יכול אפילו לעצור לדקה בזמן שיש משלוח. השליח אף לא יכול לתכנן דבר ואינו יודע היכן יהיה המשלוח הבא שלו. כאשר השליח נשלח למסעדה לאסוף משלוח האלגוריתם אפילו לא מגלה למבקש את הכתובת של הלקוח הסופי, אלא רק לאחר שאישר שקיבל את המשלוח לידיו.”

טענות החברה

החברה טענה מצדה כי הינה תאגיד בינלאומי אשר פיתח פלטפורמה אינטרנטית ייחודית המתווכת בין ספק שירות, שליחים והציבור הרחב וכי לא מתקיימים יחסי עבודה בין הצדדים. השליחים יכולים לספק שירות למספר גורמים ובינהם גם למתחרים  ומשלמת לשליחים עבור שירותיהם תמורה כוללת פר משלוח, בתוספת תמריצים מיוחדים בגין שבת , מזג אוויר גשום ועוד. על פי נתונים מצטברים של וולט, על פני שנתיים של פעילות, התמורה השעתית הממוצעת לשליח בגין שירותיו עומדת על כ-69 ₪, בשוק שבו משתכרים העובדים השכירים שכר מינימום.

מדובר בתמורה גבוהה ביותר על פני חלופות השתכרות אחרות. זאת ועוד נקבע כי על ביה”ד להתאים את העקרונות והכלים המשפטיים הקיימים אל התמורות החלות בעולם המציאות. מודל Gig Economy  הוא מודל חדשני עם מאפיינים ייחודיים אשר אינו מתאים ליחסי העבודה הקלאסיים. מודל זה עוסק בפיתוח וביישום של פלטפורמה המהווה את הזירה בה ניתנים השירותים ולא במתן השירותים עצמם. וולט משמשת רק כמתווכת בין השחקנים השונים בשוק. במודל זה לא קיים כלל פיקוח והשליח חופשי לבצע את השירות מתי וכיצד שהוא מעוניין בכך.

קביעת בית הדין

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי העובדה כי במקרה של וולט מדובר במודל התקשרות שונה מהמודל הקלאסי אשר אין בו מקום עבודה”, העושה שימוש באמצעים טכנולוגיים לניהול וחלוקת העבודה, עם הסדרי התקשרות גמישים ודינמיים”  מאתגרת את בית הדין לעבודה בכל הנוגע לקביעה בדבר קיום יחסי עבודה. במצב המשפטי נכון להיום, ובהיעדר חקיקה בישראל בנושא הקובעת למשל קטיגוריות ביניים של תבניות העסקה תוך מתן חלק מהגנות וזכויות מתחום משפט העבודה והביטחון הסוציאלי כפי הקיים במדינות מסוימות בחוץ לארץ, הרי שיש וניתן לבחון את שאלת יחסי עובד ומעסיק לאור ה”מבחן המעורב” גם על כלכלת הפלטפורמה.

בהמשך לאמור נקבע כי השליח משתלב בעסק של החברה. החברה מפעילה מערך גדול של שליחים וזהו עיקר עיסוקה. בענייננו השליח אינו פועל באופן עצמאי ועל דעתו בלבד אלא הוא פועל על פי הנחיות שניתנות לו ע”י החברה. השליח אחראי אך ורק כלפי החברה והיא מעסיקתו. השליח אינו אחראי כלפי המסעדה או כלפי הלקוח וכי השליח נשלח לבצע עבודה בעבור החברה.

עוד נפסק כי החברה קובעת את שכרו של השליח ובידה לשנות את שכרו, אמנם עובד שכיר יכול לשאת ולתת על שכרו, אך במקרה דנן, השכר הוא קבוע לכלל השליחים ואין להם אפשרות להתמקח עליו. זאת בשונה מעובד עצמאי אשר הוא זה שעל פי רוב קובע את גובה שכרו או גובה התמורה בעבור שירותיו. אכן אין החברה “מקום עבודה” במובן הקלאסי שלו. ברם,  מקום העבודה השתנה בשנים האחרונות ואנו עדים לצורות העסקה שונות כאשר לעתים ביתו של אדם הופך למעשה למקום העבודה באופן חלקי או מלא ועובד יכול לעבוד במרחק של אלפי ק”מ ממקום העבודה.

זאת ועוד, נקבע כי החברה מפעילה פלטפורמה במודל ה Gig Economy-  ואין להסכים עם החברה כי החברה משמשת כגורם מתווך שרק נותן לשליחים את “כרטיס הכניסה” לזירת המסחר. אכן מדובר במודל העסקה גמיש יותר מיחסי העבודה הקלאסיים שכן אם השליח אינו רוצה לעבוד הוא אינו מתחבר לאפליקציה ואינו עובד. משמע, השליח מקבל את השליחות רק כאשר הוא במצב “זמין” וללא גישה לפלטפורמה לא מתקיימת ההתקשרות בין הצדדים. עם זאת, כל זמן שהשליח מחובר לאפליקציה והוא “זמין” לעבודה, הרי שלוולט שליטה ויכולת פיקוח על עבודת השליח.

יתרה  מכך נקבע כי גם אם החברה אינה מחייבת לעשות שימוש בארגז ובביגוד הנושא את הלוגו שלה, די בכך שהיא דואגת לספק לשליחים ציוד, בו חלקם לפחות עושה שימוש וכאמור לעיל, יש בשימוש הזה כדי ליצור מצג כלפי צדדים שלישיים כי מדובר בעובדים של החברה וכטענתה הוא משמש אותה ככלי שיווקי ביחס למתחרים שלה. מעבר לכך לאחרונה הוסף על גבי הארגזים מספר זיהוי של השליח.  

סיכום

לסיכום, הבקשה התקבלה. נקבע כי עלה בידי המבקש להוכיח כי סיכוייו לזכות בתביעה להכרה בדיעבד בו ובחברי הקבוצה (שליחי וולט) כעובדים סבירים של החברה.

תצ 35327-08-29

תוכן עניינים