מיסוי על הטבות בעין (רכב, הבראה, טלפון וכו’) – מה השינויים האחרונים ואיך להתמודד איתם

בעולם התעסוקה המודרני, השכר הכספי הוא רק חלק מהתגמול הכולל שעובד מקבל. לצד המשכורת החודשית, מעסיקים רבים מעניקים לעובדיהם הטבות בעין – כמו רכב חברה, טלפון נייד, מחשב, ביטוח בריאות, או כרטיס אוכל. מטרת ההטבות היא לחזק את תחושת השייכות, לשפר את תנאי ההעסקה ולמשוך עובדים איכותיים. אך מבחינת רשות המסים, ההטבות הללו אינן “מתנה” אלא חלק בלתי נפרד מהכנסה חייבת במס.

בשנים האחרונות עודכנו הוראות פקודת מס הכנסה, והוגדרו קריטריונים מדויקים לשיערוך שווי ההטבות. מעסיקים נדרשים כיום לדייק ברישום, להפיק תלושים שקופים ולחשב מס אמת – תוך עמידה ברגולציה המחמירה ובביקורות שוטפות של רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי.

במאמר זה נבחן לעומק מהן ההטבות בעין, כיצד מחשבים את שוויין, מהם השינויים האחרונים בתחום, ומה על המעסיקים והעובדים לעשות כדי למנוע חיובי מס מיותרים או טעויות דיווח.

מהן הטבות בעין?

המונח “הטבה בעין” מתייחס לכל טובת הנאה הניתנת לעובד במסגרת יחסי העבודה, שאינה כסף ישיר, אך יש לה ערך כלכלי ממשי. רשות המסים רואה בכל הטבה כזו הכנסה חייבת לכל דבר ועניין.

בין ההטבות הנפוצות ביותר נכללות:

• רכב צמוד

• טלפון נייד או מחשב אישי

• ביטוח בריאות/חיים במימון מעסיק

• שוברים ומתנות

• כרטיסי אוכל או ארוחות

• שימוש פרטי בציוד עבודה

• ימי נופש, אירועים וכנסים במימון החברה

המשמעות הכלכלית היא פשוטה: גם אם העובד לא מקבל כסף ביד, הוא נהנה מהוצאה שמישהו אחר – המעסיק – נשא בה במקומו. ולכן, ערך ההטבה נחשב חלק מהכנסתו לצורכי מס.

המסגרת החוקית

הבסיס הרגולטורי למיסוי ההטבות בעין מצוי בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, הקובע כי כל טובת הנאה שניתנה לעובד בקשר לעבודתו מהווה הכנסה חייבת במס.
בנוסף, סעיף 3(ט) לפקודה מתייחס לשווי שימוש ברכב, סעיף 3(ה) קובע מיסוי בגין מתנות, והוראות נלוות מתייחסות להחזרי הוצאות, ביטוחים והכשרות מקצועיות.

המוסד לביטוח לאומי ופקודת מס בריאות מסתמכים על אותם עקרונות – ולכן, כמעט כל הטבה בעין מחויבת גם בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

לכן, מעסיקים נדרשים לשקף את ערך ההטבות בתלוש השכר, תחת רכיב נפרד של “שווי הטבה”, לפי טבלאות וערכים שפרסמה רשות המסים מדי שנה.

שינויי הרגולציה בעשור האחרון

בעשור האחרון, ובעיקר מאז 2020, חלו שינויים משמעותיים באופן חישוב שווי השימוש ברכב, בטלפונים, ובביטוחים. נסקור כמה מן המרכזיים:

1. רכב צמוד – עדכון מודל שווי השימוש

בעבר חישוב השווי התבסס על קבוצות רכב (1–7). מאז תיקון 2020, השיטה השתנתה לחישוב ליניארי המבוסס על אחוז ממחיר הרכב החדש.
נכון לשנת 2025, השיעור עומד על 2.48% ממחיר הרכב לפי מחירון לוי יצחק, ללא תלות בקבוצה. השינוי נועד לשקף שווי שימוש ריאלי ולצמצם מניפולציות.

2. טלפונים ומחשבים ניידים – שיערוך חלק פרטי

מעסיקים רבים מספקים לעובדים ציוד תקשורת אישי. עד 2023, השימוש הפרטי חויב בשיעור קבוע של 50% מהעלות. כיום, רשות המסים מאפשרת להוכיח שימוש עסקי בלבד באמצעות הצהרה וראיות תומכות (דוחות שימוש או מגבלות גישה). מי שאינו מוכיח – חויב בשווי של 45 ש"ח לחודש לטלפון ו־90 ש"ח למחשב.

3. מתנות לעובדים

שווי מתנות עלה מדרגת פטור אחת ל־510 ש"ח לשנה (לפי חוזר מס 3/2024). כל סכום מעבר לכך מחויב במס מלא. גם שוברים וכרטיסי מתנה נכללים, ללא קשר לערך השוק בפועל.

4. ביטוחי בריאות וקולקטיבים

החל מ־2022 רשות המסים מחייבת את כלל העובדים על שווי פרמיה שבמימון המעסיק. ישנה הבחנה בין ביטוח בריאות (הטבה חייבת) לביטוח תאונות עבודה (הוצאה מוכרת שאינה הטבה לעובד).

5. ארוחות והטבות רווחה

בעקבות פס"ד "שטראוס" (2021), גם כרטיסי אוכל וארוחות במימון מעסיק הוכרו כהכנסה חייבת. עם זאת, אם ההטבה ניתנת לכלל העובדים ללא הבחנה, ניתן לחשבה בשווי מופחת של 70%.

טבלה: דוגמאות לחישוב הטבות בעין נכון ל־2025

דוגמאות לחישוב מעשי

דוגמה 1 – רכב חברה

עובד מקבל רכב שמחירו 150,000 ₪.
שווי השימוש החודשי = 2.48% × 150,000 = 3,720 ₪.
סכום זה מתווסף להכנסה החייבת. אם מדרגת המס השולית של העובד היא 30%, תוספת המס נטו תהיה כ־1,116 ₪ בחודש.

דוגמה 2 – טלפון ומחשב נייד

עובד מקבל טלפון נייד ומחשב מהמעסיק.
שווי ההטבה הכולל: 45 + 90 = 135 ₪ לחודש.
במדרגת מס 30%, תוספת המס כ־40 ₪ בלבד, אך למעסיק נדרש לגלם מס זה לצורך דיווח מלא.

דוגמה 3 – מתנות לחג

העובד מקבל שובר בשווי 800 ₪.
510 ₪ פטורים, והיתרה (290 ₪) חייבת במס.
אם המעסיק בוחר לגלם את המס – העלות האמיתית לו היא כ־370 ₪ נוספים.

איך ניתן לצמצם חשיפה למס?

מעסיקים רבים מבקשים להעניק הטבות לעובדים מבלי להעמיס מס מיותר. ניתן לעשות זאת באופן חוקי בעזרת מספר צעדים:

1. תיעוד והפרדה ברורה – להבחין בין שימוש עסקי לשימוש פרטי בציוד ובמשאבים.

2. הגדרת מדיניות רכב וטלפונים כתובה – קביעת שימושים מותרים, איסור על שימוש פרטי מלא.

3. שימוש במערכת ניהול שווי שימוש – חישוב אוטומטי לפי נוסחאות רשות המסים.

4. תכנון שנתי עם רואה חשבון או יועץ מס – סקירה של כלל ההטבות ודרכי יישום מיטביות.

5. בדיקה שוטפת של חוזרי מס – לוודא עמידה בעדכונים (הוראות משתנות כמעט כל שנה).

טעויות נפוצות שמובילות לחיובי מס מיותרים

• אי רישום רכיב “שווי הטבה” בתלוש שכר.

• שווי שימוש לא מעודכן לפי מחירון חדש.

• העדר תיעוד שימוש עסקי בציוד תקשורת.

• הענקת מתנות ללא רישום חשבונאי.

• אי הכללה של דלקן פרטי כחלק מהטבה.

• התעלמות מחיוב בביטוח לאומי ומס בריאות.

טעויות אלה עלולות להוביל להטלת קנסות, שומות רטרואקטיביות ואף הליכים פליליים נגד מעסיקים.

מגמות לשנים הקרובות

בהתאם לתוכנית “רשות המסים 2026”, צפויה החמרה בפיקוח על דיווחי השכר, במיוחד לגבי רכב וטלפון. מערכת דיווח שכר אחיד שתיכנס לשימוש מחייבת התאמה של תוכנות השכר לשקלול ההטבות בעין.

כמו כן, נבחנת האפשרות לאפשר למעסיקים “דיווח מקל” על ציוד טכנולוגי שמוחזר לאחר סיום העבודה, כדי למנוע כפילות מס.

סיכום

הטבות בעין הפכו לחלק בלתי נפרד ממבנה התגמול בארגונים בישראל. אך דווקא משום שהן שכיחות, חשוב להבין שהן חייבות במס – ולעיתים אף מגבירות את עלויות השכר האמיתיות של המעסיק.

במקום לראות בהן “כאב ראש רגולטורי”, כדאי להתייחס אליהן כאל כלי ניהולי: תכנון נכון של ההטבות, רישום מסודר ותיאום עם רואה החשבון יכולים לשפר את האמון בין העובדים לארגון ולמנוע חשיפות עתידיות.

המפתח הוא שקיפות, תיעוד, ועמידה עקבית בהוראות החוק. כך ניתן להעניק לעובדים הטבות ראויות – בלי להסתכן בקנסות ובבעיות מול רשויות המס.