העשור הקרוב צפוי להיות מאתגר במיוחד עבור מנהלי שכר, יועצי מס ומעסיקים. בין השנים 2026–2028, צפויות להיכנס לתוקף רפורמות רחבות בשוק העבודה, בתחום המיסוי, הפנסיה, והגדרת יחסי עבודה.
משרדי הממשלה מקדמים הצעות חוק שמטרתן לעדכן את מבנה השכר, לייעל את מערכת הפרישה ולצמצם פערים בשוק התעסוקה.
ארגונים שלא יתכוננו מראש – עלולים למצוא את עצמם מתמודדים עם עלויות לא צפויות, צורך בעדכון מערכות מידע והשלכות משפטיות.
מגמות מרכזיות בשוק החקיקה
השינויים אינם מגיעים בבת אחת, אלא מצטברים לאורך שנים. מגמה ברורה היא מעבר לתפיסה הוליסטית של ניהול תגמולים, הכוללת שכר, בונוסים, פנסיה, דמי הבראה והטבות בעין תחת רגולציה אחת.
נוסף לכך, ניכרת התחזקות השפעתן של טכנולוגיות בינה מלאכותית והאוטומציה על מודלי העסקה, דבר שמחייב רענון חקיקה גם בצד זכויות העובדים וגם בצד חובות המעסיקים.
הצעות חוק מרכזיות לשנים 2026–2028
להלן סקירה של כמה מן היוזמות הבולטות המצויות בשלבי קידום שונים:
| תחום | הצעת חוק / רפורמה | תמצית השינוי הצפוי | השפעה על ארגונים |
|---|---|---|---|
| שכר מינימום | הצמדה למדד יוקר המחיה אחת לשישה חודשים | מנגנון עדכון אוטומטי שיפחית שחיקה ריאלית בשכר | עלייה הדרגתית בעלויות שכר ותיאום מול תקציב משאבי אנוש |
| מיסוי עובדים | רפורמת מדרגות מס הכנסה 2027 | הפחתת מדרגות ביניים והטבות לעובדים בפריפריה | שינוי נטו לעובדים ותחזית גילום מחדש |
| פרישה ופנסיה | העלאת גיל הפרישה לנשים ל־65 עד 2028 | עדכון הדרגתי של תקנות הביטוח הלאומי וקרנות הפנסיה | ניהול מחדש של תוכניות פרישה בארגונים |
| דיווח דיגיטלי | חובה למערכת דיווח אחידה למעסיקים (Payroll Reporting Hub) | ריכוז נתוני מס, ביטוח לאומי ופנסיה למערכת ממשלתית אחת | צורך בהיערכות טכנולוגית ותאימות אבטחת מידע |
| בונוסים ושכר משתנה | חובת גילוי פומבי למרכיבי שכר משתנה במגזר הציבורי | שקיפות מוגברת בהנהלות ציבוריות ובחברות ממשלתיות | דרישה לתיעוד מדויק ובקרה על רכיבי התגמול |
| מס על פרישה מוקדמת | הצעת מס מדורג על מענקי פרישה חריגים | צמצום תמריצים לפרישה מוקדמת | בחינה מחודשת של תוכניות תמריץ |
רפורמות צפויות במיסוי מעסיקים
שנת 2027 צפויה להביא שינוי מהותי גם במיסוי המעסיקים. רשות המסים בוחנת הפחתה הדרגתית במס חברות במקביל לביטול חלק מההקלות על הוצאות שכר. המשמעות היא שהנטל עובר מהחברה אל העובד, אך המערכת נדרשת לשמור על שוויוניות.
לכן מומלץ לבחון כבר עתה את מדיניות התגמולים בארגון ולוודא שהיא עומדת בתנאים החדשים, כולל תיעוד מדויק של בונוסים, פרמיות והחזרי הוצאות.
תחזיות בתחום הפרישה
אחד הנושאים שיקבל תשומת לב רבה הוא המערכת הפנסיונית. עד שנת 2028 צפוי רפורם רחב בשוק החיסכון לפנסיה, שיכלול הפחתת דמי ניהול, חובת שקיפות גבוהה בקרנות, והגדרת מוצרי חיסכון חדשים לגילאי 50 ומעלה.
כמו כן, צפויה הרחבת קרן ברירת המחדל שתאפשר לעובדים לבחור בין מסלולים בהתאם לרמת הסיכון האישית. ארגונים יצטרכו להדריך עובדים, לעדכן טפסי הצטרפות ולהתאים את מערכות השכר לשינויים בדיווחים הפנסיוניים.
השפעת הטכנולוגיה על רגולציית השכר
במקביל לרפורמות, גובר השימוש בבינה מלאכותית ובאוטומציה לצורך ניתוח נתוני שכר, זיהוי חריגות ודיווח לרשויות. רשות המסים צפויה להחיל פיקוח אלגוריתמי על תלושי שכר ודיווחי מעסיקים, כך שכל סטייה תאותת בזמן אמת.
משמעות הדבר היא שכל ארגון יצטרך לשמור על שקיפות מלאה ולהטמיע מערכות בקרת שכר חכמות.
מה כדאי לארגונים לעשות כבר עכשיו
כדי להיערך לרפורמות הצפויות, מומלץ לנקוט בכמה צעדים פרואקטיביים:
מיפוי סיכונים משפטיים ורגולטוריים – בדקו אילו תחומי שכר עשויים להיפגע.
עדכון מערכות השכר והבקרה – וודאו תאימות לממשקי דיווח דיגיטליים עתידיים.
תכנון תקציבי ארוך טווח – כללו בתוכנית העסקית תחזית עלויות עד 2028.
הדרכת מנהלים ועובדים – הכנה להבנת השפעות המס והשינויים בפנסיה.
שיתוף פעולה עם יועצי מס וחשב שכר בכיר – מומלץ לבחון תרחישים שונים ולהיערך לשינויים במדרגות המס ובמנגנוני הפרישה.
המלצה מקצועית
ארגונים שמתחילים את ההתאמה כבר עכשיו יכולים להפוך את הרפורמות להזדמנות. יישום טכנולוגיות AI לניהול שכר, בניית מדיניות תגמולים גמישה, והסתייעות במומחי מס וחשבות שכר – יסייעו להקטין סיכונים ולהגדיל יעילות.
במכללת קול המס, למשל, כבר נבנים קורסים להכשרת חשבי שכר ודיני עבודה לקראת תקופת המעבר הרגולטורית, כולל סימולציות ודוחות תרחיש עד 2028.
סיכום
החקיקה הצפויה בין השנים 2026–2028 תשפיע על כל שכבות השוק – מעובדים ועד מנכ״לים. תחזיות השכר, הפרישה והמיסוי מחייבות היערכות חכמה, מבוססת נתונים ואחראית.
הצלחה בניהול השינוי תגיע לארגונים שיבינו בזמן שזו אינה רק רגולציה – אלא שינוי תפיסתי בדרך שבה מנוהלים עובדים, תגמולים ויחסי עבודה בישראל.
שאלות ותשובות – תחזיות חקיקה עתידית 2026–2028
מהן התחזיות המרכזיות בתחום השכר לשנים 2026–2028?
כיצד ישפיעו רפורמות המס הצפויות על עובדים ומעסיקים?
מה צפוי להשתנות בתחום הפנסיה והפרישה?
כיצד תשפיע בינה מלאכותית על תחום השכר והמיסוי?
מהי המשמעות של "דיווח אחיד למעסיקים"?
כיצד ארגונים יכולים להיערך לשינויים הצפויים?
האם השימוש בבינה מלאכותית בשכר יוסדר בחוק?
משמעויות השימוש ב־AI בתחזיות שכר ומיסוי
החיבור בין בינה מלאכותית (AI) לבין תחום השכר והמיסוי הופך לגורם מכריע בתכנון עתידי של מערכות שכר ופרישה. כבר כיום, רשות המסים וגופים רגולטוריים אחרים בוחנים הטמעה של אלגוריתמים לניתוח תשלומי עובדים, ניכויים, וזיהוי חריגות בזמן אמת.
מערכות אלו לומדות את דפוסי התשלום וההטבות, ויודעות להתריע על חריגה מתקרות מס, היעדר הפרשות פנסיה או חישוב לא תקין של דמי הבראה.
עם זאת, המשמעות אינה רק טכנולוגית – אלא גם משפטית ורגולטורית. כאשר AI קובע תוצאות חישוב שכר, נוצר צורך בקביעת אחריות ברורה: מי נושא באחריות במקרה של טעות? האם המעסיק, ספק התוכנה או הגורם המפקח?
בשנים 2026–2028 צפויה חקיקה ייעודית שתסדיר את השימוש בבינה מלאכותית בניהול שכר, כולל הגבלות על עיבוד מידע אישי והנחיות לתיעוד החלטות אלגוריתמיות.
המשמעות המעשית עבור ארגונים היא כפולה:
הזדמנות עסקית – שימוש במודלים של AI מאפשר חיסכון של עד 30% בזמן חישוב ובקרה, צמצום טעויות, והפקת דוחות בקרה חכמים.
סיכון רגולטורי – שימוש במערכת אוטומטית ללא בקרת אנוש עשוי להיחשב רשלנות תפעולית, אם יתברר שנפגעו זכויות עובדים.
לכן מומלץ כי כבר כיום, ארגונים ישלבו בין חשב שכר אנושי לבין מערכת AI בקרה כפולה, כך שתהליך השכר יישען גם על ניסיון מקצועי וגם על כוח ניתוח חכם.
במכללת קול המס נלמד נושא זה כחלק ממודול "AI בשירות חשב השכר", הכולל תרגול של מערכות חיזוי שכר, ניתוח מגמות פנסיה אוטומטיות ותכנון מס עתידי מבוסס נתונים.
מפת דרכים רגולטורית: שכר, מיסוי ופרישה (2025–2028)
ארבעה שלבים עיקריים בשנים 2025–2028, המציגים את השינויים הצפויים בשכר, במס ובפרישה – כולל רגולציית AI.